הטכניון המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים שימוש בטכנולוגית ויקי (Wiki) ליישום עקרונות עיצוב התומכים בלמידה שיתופית רחל לוין-פלד יעל קלי הטכניון המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים

קיימות מסגרות תיאורטיות מבוססות לגבי תהליכים המביאים ללמידה משמעותית: למידה פעילה (ברוקס וברוקס, 1997: פיאז'ה, 1972 ( אינטראקציה חברתית (לדוגמא: ויגוצקי, 2004Cole & Wertsch, 1996; Vygotsky, 1978; ) למידה סביב תוצר (לדוגמא: Bransford, Brown& Cocking, 1999; Papert,1993; Kolodner et al. 2003 ) רפלקטביות (לדוגמא: Fosnot, 1996 Kolodner et al. 2003;) הערכה לצורך למידה (לדוגמא: ברוקס וברוקס ,1997 Birenbaum et al. 2005; Dori, 2003; Shepard, 2000;)

אבל איך מיישמים את התיאוריה?....... התרגום של הידע התיאורטי לגבי למידה לחומרי למידה בכלל, ולחומרי למידה מבוססי מחשב אינו מובן מאליו (Kali 2006; Pea, 1994). כאשר רוצים ליזום יצירה ובנייה של תוצרים וידע תוך שיתוף פעולה ועבודה משותפת של הסטודנטים, נאלצים להתמודד עם שאלות רבות : באיזה אופן הסביבה תומכת ביצירת תוצר המשותף? כיצד יתועד תהליך העבודה הקבוצתי? כיצד ניתן לתמוך ולקדם למידה עצמאית? האם הפרט יכול להבחין בתרומתו לקבוצה? כיצד לעודד שיתוף של כל חברי הקבוצה? האם התוצר המשותף מהווה אוסף תרומות של פרטים או תוצר קוהרנטי? האם כדאי להשתמש בתוצר המשותף, כמשאב להמשך הלמידה?

תמיכה בעיצוב סביבות למידה טכנולוגיה עקרונות עיצוב פדגוגיים דוגמאות ורעיונות לעיצוב סביבה התומכת בלמידה משמעותית

גישת עקרונות עיצוב- מתיאוריות למידה ליישומן בעזרת תקשוב עקרונות עיצוב(Design Principles) : הנחיות ושיקולים שיש לקחת בחשבון בעיצוב סביבת למידה התומכת בהבניית ידע אצל הלומד. מבוססים על: תיאוריה וספרות בנושאי למידה, קוגניציה, הוראה והערכה פתרונות העולים מתוך השטח ע"י קהילת המעצבים בתחום Linn, 2000; Linn, Davis, & Bell, 2004; Linn, Davis, & Eylon, 2004; Linn &Hsi, 2000; Kali 2006; Quintana et. al. 2004 סלומון, 2000: לצורך כך באה לעזרתנו גישת עקרונות עיצוב והדוגמאות למימוש באמצעות מרכיבים. אלו מבוססים על תיאוריה ומחקרים בשטח

טכנולוגית הויקי- מאפיינים ויקי – טכנולוגיה התומכת בעבודה שיתופית בסביבת עבודה מתוקשבת שיתוף פעולה בלתי מוגבל בקהילה כל אחד יכול להיות שותף פעיל: להוסיף או לערוך תכנים פתיחות (פומביות) - כל אחד יכול לקרוא היסטוריה- גלויה, נשמרת לעד (שיחזור, תרומות) (בן צבי, קונג'ה, קלי ולוין-פלד, 2007)

עקרונות עיצוב המיושמים במחקר זה באמצעות טכנולוגית הויקי יש לעודד את הלומד לשמש כמנחה לעמיתיו (Topping, 1996) יש להבנות את תהליך יצירת ההסבר אצל הלומד (Kolodner et al. 2003) יש לשלב בין פעילות הפרט, הצוות והכתה (סלומון, 2000) יש לעודד שימוש בתוצרי למידה/הוראה כמשאב ללמידת המשך (Dillenbourg, 2002; Ronen et al., 2005; Scardamelia & Bereiter, 1994 ). יש לאפשר הבחנה בתרומתו של הפרט לתוצר הקבוצתי יש לשזור את ההערכה בתהליך הלמידה (Dori, 2003) פרוט ורציונל ב אלו עקרונות שנמצאו במחקר ובתיאוריה כתורמים ללמידה משמעותית לכל עקרון כזה יש רציונל שמסביר למה הוא חשוב נראה איך יישמנו אותם באמצעות פעילויות/ מרכיבים מבוססי טכנולוגית ויקי

סביבת המחקר: הקורס פילוסופיה של החינוך קורס חובה לסטודנטים לתואר ראשון בחינוך מדעי וטכנולוגי מטרה ראשית: לעזור ללומדים לפתח ולעצב את התפיסה חינוכית שלהם פורמט הקורס: מפגשים פא"פ + פעילויות מתוקשבות באתר מלווה קורס 25-35 סטודנטים בסמסטר (7 הפעלות) תוצרים: יחידניים, קבוצתיים, כיתתים תיאוריה בית הספר האידאלי חקר בית ספר

פעילויות בקורס שיושמו באמצעות שימוש בויקי זרם פילוסופי 3 זרם פילוסופי 2 זרם פילוסופי 1 תרומת סטודנט ג' בקבוצה א' תרומת סטודנט ב' בקבוצה א' תרומת סטודנט א' בקבוצה א' היבט א'- תפקיד המורה תרומת קבוצה ב' לתוצר הכיתתי היבט ב'- תפקיד הלומד תרומת קבוצה ג' היבט ג'- המערכת הבית ספרית ג'יקסו ממוחשב ללימוד זרמים: התמחות בזרם והוראה לעמיתים סינתזה באמצעות טבלה ויקי שיתופית פורטפוליו שיתופי לחקר מובנה בית ספר: למידת תפיסות שאילת שאלות כלים ואסוף מידע ממצאים ומסקנות ניתוח אישי והשוואה בין בתי ספר שחקרו עמיתים אזור הנחיות דף שלב (כותרת) אזור העבודה המשותפת משוב מנחות

התמחות ויצירת טבלה כיתתית מתפתחת בוויקי עבודה בקבוצות שלב א' ג'יקסו- התמחות: רכישת ידע בקבוצת התמחות (שיח בפורום) שלב ב' ג'יקסו- הוראת עמיתים בקבוצות האם: יצירת טבלה ידע כיתתית ממוחשבת מתרומה של בודדים וקבוצות (במסמך ויקי פתוח לכולם) שלב ג' עריכה כיתתית: עריכה כיתתית של טבלת הידע על ידי כלל הכתה (עריכה משותפת בויקי) שלב ד' שימוש בתוצר הידע הכיתתי לניתוח אישי: ניתוח ואפיון בתי ספר ע"פ הזרמים זרם פילוסופי 3 זרם פילוסופי 2 זרם פילוסופי 1 תרומת סטודנט ג' בקבוצה א' תרומת סטודנט ב' בקבוצה א' תרומת סטודנט א' בקבוצה א' היבט א'- תפקיד המורה תרומת קבוצה ב' לתוצר הכיתתי היבט ב'- תפקיד הלומד תרומת קבוצה ג' היבט ג'- המערכת הבית ספרית 10

שימוש בתוצר הכיתתי כמשאב ללמידת המשך ללא ויקי: (פתיחות ושיתופיות מוגבלות, אין היסטוריה) שימוש בטבלה השיתופית (שנוצרה בקובץ "מתגלגל" בפורום) לניתוח אישי של תפיסות בתי ספר N=23 יצירת הטבלה בויקי: (פתיחות,שיתופיות ועריכה משותפת, היסטוריה) שימוש בטבלה השיתופית (שנוצרה בויקי) לניתוח אישי של תפיסות בתי ספר N=46 11

חקר בית ספר- מה מתרחש? עבודה בקבוצות (3-4 סטודנטים בקבוצה) כל קבוצה בוחרת בית ספר מתוך רשימה לימוד התפיסות החינוכיות מתוך אתרי בית הספר / עלונים (הצהרות) שאילת שאלות חקר לגבי דרכי יישום של התפיסות החינוכיות יום ביקור בבית הספר : איסוף ממצאים (תצפיות בכתה, ראיונות עם תלמידים, מורים ומנהלים) ניתוח הסקת מסקנות ופרסום סיכום קבוצתי באתר השוואה בין בתי ספר (עבודה אישית)

מבנה פורטפוליו החקר השיתופי בויקי דף חקר ראשי (כל השלבים) שלב העלאת תפיסות שלב שאילת שאלות שלב כלים לאיסוף מידע שלב ממצאים ומסקנות דף שלב (כותרת) אזור הנחיות אזור העבודה המשותפת משוב מנחות 13

יצירת פורטפוליו אלקטרוני שיתופי- בויקי דף חקר ראשי כל שלבי החקר אזור הנחיות אזור עבודה אזור משוב 14

ההיסטוריה הקבוצתית, הצגת הבדלים ותרומות מהות השינוי משוב מנחות

עבודה קבוצתית: הערך המוסף של שימוש בויקי בגישה זו הפעלות קודמות הוספת הויקי אזור העבודה פורום לכל קבוצה פורטפוליו אלקטרוני שיתופי : אוסף דפי ויקי לכל קבוצה דף לכל שלב חקר בכל דף: הנחיות, אזור עבודה, אזור משוב מנחות הנחיות החקר הנחיות מרוכזות לכל השלבים, משותפות לכל הכתה, באתר הקורס הבנייה: הנחיות ייעודיות לכל שלב בדף הויקי המתאים דרך עבודה בעיקר צרוף קבצים משותפים עריכת משותפת בדפים הקבוצתיים שיתופיות פתיחות היסטוריה הפורומים פתוחים לכולם קשה להבחין בתרומת היחיד (קבצים משותפים) היסטוריה נשמרת "בחתיכות" גדולות דפי הויקי פתוחים לכולם קל להבחין בתרומת הבודד לתוצר הקבוצתי כל פרט נשמר וניתן לשחזור הערכה מעצבת מעצבת שזורה יותר

ממצאים- איכות תוצר החקר הקבוצתי חקר באמצעות שימוש בפורום לעומת חקר מובנה בויקי * * * * * 0.01 < P 3= רמה גבוהה, 2= רמה בינונית, 1= רמה נמוכה 17

ממצאים- מחוון להערכת תוצרי חקר 3= רמה גבוהה 2= רמה בינונית 1= רמה נמוכה בהירות המטרות של השאלות קיים קשר בין שאלות החקר וההצהרות הבית ספריות. ברור מה רצו לחקור לא ניתן להבין מה המטרה של כל השאלות או שברורה המטרה אולם אין קשר להצהרות הקשר בין ההצהרות של בית הספר לשאלות לא ברור לא ברורה המטרה ניסוח השאלות באופן המעודד חקר כל השאלות מעודדות חקירה. (קשר, כיצד, גורמים..) רק חלק מהשאלות מעודד חקירה שאלות שאינן מעודדות חקירה: שאלות של האם, כן ולא ארגון הסיכום מסמך מאורגן: מופיע שם בית הספר, ניתן לזהות בנקל ובברור את השאלות ואת התשובות מסמך קוהרנטי (סגנון, ויזואליות) המלל מאורגן בצורה סבירה בקטעים מסוימים: לעיתים חסר שם בית הספר, או ערוב בין שאלות ותשובות אזור העבודה נראה כטיוטה: מופיעות הנחיות העבודה, הערות המנחות ללא התייחסות,לעיתים לא מופיע שם בית הספר ממצאים פרשנות ומסקנות עונים לשאלה: ניתן להבחין בהצהרות, בממצאים המובאים ממגוון מקורות תוך מתן דוגמאות רלוונטיות, יש פרשנות והסקת מסקנות מופיעים הרבה ממצאים אולם מסקנות חלקיות. לא תמיד מסבירים מה משמעות מה שמצאו. הקורא נאלץ לתת פרשנות בעצמו ולהסיק מסקנות לא עונים בברור לשאלה: לעיתים לא ממוקדים, יש חזרה על ההצהרה מורכב לזהות ממצאים, או שלא מפרידים בין עיקר וטפל אין מסקנות

שאלון סקר : ויקי - - הבניה - - תרומה ללמידה תרומה רבה מאוד תרומה מועטה N=80

מה קורה בתוך הקבוצה: שותפות (Cooperation) ושיתופיות (Collaboration) שותפות עם שיתופיות מלאה: כולם עורכים את כולם – מסמך אחיד שותפות ללא שיתופיות: כל משתתף תורם את חלקו - אין אחידות במסמך שותפות עם שיתופיות (סגנון אחר) כל משתתף תורם את חלקו – אחד בתפקיד עורך – גם כן מסמך אחיד 20

מה קורה בתוך הקבוצה: שותפות ושיתופיות Cooperation : הויקי מספק מידע אודות תרומות הפרטים בקבוצה - מי פעיל? מהי איכות התרומה? Collaboration : מאפשר עריכה נוחה אחד של השני ליצירת תוצר אחיד – קוהרנטיות ( 1994(Scardamalia & Bereiter במידה גבוהה= 3 מידה בינונית = 2 במידה מועטה= 1 חלוקת עבודה- מעידה על Cooperation טריאנגולציה עם יומן חוקר לפחות 75% מחברי הקבוצה תרמו תרומה משמעותית מבחינת התוכן מחצית מחברי הקבוצה תרמו תרומה משמעותית רק אחד מחברי הקבוצה היה פעיל באופן משמעותי השאר עשו "שינויים פעוטים" שיתופיות Collaboration (רק כאשר יש Cooperation לפחות במידה בינונית) קוהרנטיות של התוצר- תוצר מגובש ואחיד: קיימת סינתיזה של רעיונות, אחדות: סגנון, שפה, מבנה, ויזואליות (פונטים) המסמך אחיד בחלקים מסוימים המסמך נראה כמו אוסף תרומות של בודדים. אין סינתיזה של רעיונות. Cooperation כתנאי מקדים ל Colllaboration (מדדנו רק בקבוצות בהן יש Cooperation לפחות במידה בינונית- אין קבוצות שרק אחד עבד) לא תמיד דרוש Collaboration. יש בהחלט מקומות שמתאים לעשות בהם Cooperation. ההנחיות שלנו בהתאם: הרבה פעמים מתחילים מ Cooperation, ורק אחר כך יש מקום לסינתיזה שיתופית – Collaboration. אותנו מעניין לדעת האם הצליחו להגיע לרמה הגבוהה של ה Collaboration במשימות שדורשות את זה 21

ישום עקרונות העיצוב באמצעות הויקי הביא ל: מסקנות ישום עקרונות העיצוב באמצעות הויקי הביא ל: שיתוף פעולה ועבודה משותפת בתוך הקבוצות איכות גבוהה של תוצרי חקר המעידה על מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה שיפור ביכולת הניתוח של הפרט המעידה על הבנה עמוקה של רעיונות תיאורטיים שביעות רצון מהלמידה