מפגש 6: א. שאלות תלמידים (למה תלמידים שואלים שאלות, למה תלמידים לא שואלים מספיק שאלות בכיתה, מה תלמידים שואלים, הבדלים מגדריים, הבדלים גילאים, נושאים עיקריים,

Præsentationer af emnet: "מפגש 6: א. שאלות תלמידים (למה תלמידים שואלים שאלות, למה תלמידים לא שואלים מספיק שאלות בכיתה, מה תלמידים שואלים, הבדלים מגדריים, הבדלים גילאים, נושאים עיקריים,"— Præsentationens transcript:

1 מפגש 6: א. שאלות תלמידים (למה תלמידים שואלים שאלות, למה תלמידים לא שואלים מספיק שאלות בכיתה, מה תלמידים שואלים, הבדלים מגדריים, הבדלים גילאים, נושאים עיקריים, קרבה לשואל, קשר חברתי...) ב. הרצאת אורח – התרומה הפסיכולוגית של עיסוק בתחומי עניין רלוונטיים לנער המתבגר - יעל בר-סלע (יועצת בתיכון).

2 למה תלמידים שואלים שאלות?
1. ילדים שואלים את עצמם שאלות כחלק מהמונולוג הפנימי אותו הם מקיימים עם עצמם. מכאן, שהחיפוש אחר תשובות לשאלות הוא חלק בלתי נפרד מהתפתחות החשיבה האנושית (ויגוצקי, 2003). חוקרים רבים עסקו בחשיבות שאילת שאלות ללמידה. הם מציינים כי עבור התלמידים, היכולת לשאול שאלות היא מיומנות בסיסית וקריטית בתהליכי חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות. לשאילת השאלות יש פוטנציאל למקד את הלמידה ולהניע את בניית הידע וכן לפתח יכולת דיון וויכוח תוך כדי שיפור איכות הדיון בכיתה. הן בעלות תפקיד נכבד בהפעלה אקטיבית של התלמיד תוך כדי תהליך הלמידה, ובהגברת המוטיבציה והעניין על ידי עידוד הסקרנות הקוגניטיבית. (Chin & Brown, 2000a, Cuccio-Schirripa & Steiner, 2000, Zoller, 1987, Pizzini & Shepardson, 1991, Schmidt, 1993) .Dori & Herscovitz, 1999,

3 2. שאילת שאלות יכולה לעזור לתלמידים להעריך את עצמם ולבדוק את הבנתם באופן שוטף, לחשוף את דרכי ההנמקה שלהם, את הדעות האלטרנטיביות שלהם ומה מעניין אותם (Biddulph, Symington, & Osborne, 1986). השאלות מאפשרות הערכה של חשיבה מסדר גבוה, מעוררות את יצר החקרנות לגבי הנושא הנלמד באמצעות חקירה פתוחה, שאלות בסיסיות ועבודה בעזרת פרויקטים ומספקות משוב הכרחי בתרגול בכיתה ((Chin & Osborne, שאילת שאלות היא הבסיס לכל חקירה מדעית (צולר וחובריו, 1997).

4 3. שאלות תלמידים הן גם מקור מידע חשוב עבור מורים ומפתחי תוכניות לימוד
3. שאלות תלמידים הן גם מקור מידע חשוב עבור מורים ומפתחי תוכניות לימוד. העובדה שתלמיד שואל שאלה מהווה מדד לכך שהוא חושב על הנושא הנלמד ומנסה ליצור הקשרים חדשים לרעיונות אחרים שהוא מכיר. השאלות מאפשרות למורים לאבחן את הבנת התלמידים ולהבין את מחשבותיהם (Chin & Osborne, 2008). הן כמו חלון פתוח לתוך מוחם של התלמידים, ומאפשרות את חשיפת איכות מחשבותיהם והבנתם המושגית White & Gunstone, 1992). הן נותנות מידע על קשיים בהבנתם את המושגים, מסגרות חשיבה אלטרנטיבות הקיימות אצלם ובלבול מושגים (Hadzigeorgiou, 1999), הכרת טענותיהם ומסקנותיהם (Donaldson, 1978). כמו כן, שאלות מאפשרות למורה לגלות מה התלמידים רוצים לדעת (Elstgeest, 1985, Chin & Chia, 2004). השאלות מהוות, אם כן, משאב פוטנציאלי להוראה ולמידה בכלל, ובתחום המדעים בפרט ((Bell & Cowie, 2001; Chin & Osborn, 2008.

5 4. היכולת לשאול שאלות מחשבה טובות היא מרכיב חשוב גם בהוראת השיטה המדעית והוראת מהות המדע, כשהמטרה היא יצירת אמצעים לכך שהפרט יגדל להיות צרכן ביקורתי של מדע (Millar & Osborne, 1998). נושא השאלה יכול לנבוע ממגוון מקורות, אך הוא קשור בדרך כלל באינטראקציה של התלמיד עם בעיות העולם האמיתי ומהרצון לגלות משהו רלוונטי על חייו האישיים (Chin & chia, 2004).

6 מספר השאלות בשיעור מספר הבנים מספר הבנות רמת השאלות הרווחת
כמה שאלות שואלים תלמידים? סיכום התצפיות שערכו המשתתפים בכיתות מדעים בתיכון: מספר השאלות בשיעור מספר הבנים מספר הבנות רמת השאלות הרווחת

7 1. - אופן ותדירות שאילת שאלות תלויים בסביבת השואל ובתרבות שאילת השאלות המתקיימת בה (Bruner, 1983). בבית הספר תלמידים שואלים מעט שאלות, באופן יחסי לחשיבותן ללמידה, ועוד פחות כשמדובר על שאלות שתכליתן הגברת הידע (Dillon 1988, Graesser & Person, 1994). מספרן המועט של השאלות בא לידי ביטוי הן לגבי שאלות ספונטאניות ברמת חשיבה גבוהה והן לגבי שאלות חשיבה פשוטות יותר (Carr, 1998; White & Gunstone, 1992). השאלות הולכות ומתמעטות ככל שגיל התלמיד עולה (Good, Slavings, Harel, & Emerson, 1987, Engel, 2007, 2009, גלובמן וקולא, 1992). Tizard & Hughes (1984), טוענים שההתנהלות הבית ספרית אינה מסייעת להתפתחות מה שהם מכנים "החיפוש האינטלקטואלי", למרות שהתלמידים עצמם אינם מפסיקים להיות סקרנים. את עמדתם מחזקים מחקרים אחרים, שמצאו כי למרות הירידה בביטויי סקרנות במהלך תקופת בית הספר, הסקרנות חיה ונושמת אם מעוררים אותה (Henderson, 1994, Henderson et al, 1982, Loewenstein, 1994).

8 למה תלמידים לא שואלים שאלות?
שלוש סיבות אפשריות לתוצאה עגומה זו, הן (1) פחדם של התלמידים לעורר תשומת לב מיותרת, (2) חוסר עידוד מספק של מורים לשאלות תלמידים, ו(3) המחשבה שריבוי שאלות מעיד על טיפשות ועל נטייה לתלות יתר בידע ובהבנה של המבוגרים (גלובמן וקולא, 1992) יתכן גם ששאלה הנשאלת על ידי תלמיד מול חבריו לכיתה עלולה להעמידו בעמדה נחותה מזו של האחרים. שחר (2006) מציינת ש"ייתכן שבשל שתיקת יתר הנוכחים בכיתה סבור התלמיד הרוצה לשאול, שכולם מבינים את הנאמר ולכן הוא חושש להפגין את נחיתותו" (שם, עמ' 101). ייתכן שהתלמיד אינו שואל כי הוא יודע שאחרים ישאלו, וייתכן שאינו שואל כי הוא מקווה שאחרים ישאלו. ייתכן גם, שתלמיד אינו שואל כי פשוט לא אכפת לו מהנעשה בכיתה או שהמדובר בכיתה אינו מעניין אותו (שחר, 2006).

9 ויגוצקי (2003) מציין את חשיבות התשובות כמעודדות למידה
ויגוצקי (2003) מציין את חשיבות התשובות כמעודדות למידה. הוא קובע כי התשובות שמספקת הסביבה האנושית, ובכלל זה המורים בכיתה, לילד השואל, לא זו בלבד שעוזרות לו לבנות תמונת עולם ותמונת חיים בתוך העולם, אלא שהן תקבענה אם הילד ירצה להמשיך לשאול או שבהדרגה יפסיק להתעניין ולחפש תשובות. למרבה הצער לא רק ש"תרבות השאלות" הרווחת בכיתות רבות איננה מעודדת את התלמידים לשאול, שאלות רבות שמעסיקות אותם מתייחסות לתכנים שאינם כלולים בחומר הלימודים (לוין, 2003). קשרי השאלות בין בני אדם, קובע לוין (שם) הם עשירים הרבה מעבר לתוכן השאלה. בעזרת השאלה ניתן להתחבר אל התודעה של הזולת. אם המורים יראו בשאלות התלמידים אמצעי המאפשר להם להגיע אל תודעת תלמידיהם, לאופני חשיבתם ולעושר תמונת העולם שלהם – הם ישיגו מטרה חינוכית יקרת ערך (לוין, 2003).

10 האם בבית הספר יש סביבה שלא מעודדת לשאול שאלות?
סיבה נוספת לקיומה של סביבה לימודית, שאינה מעודדת שאילת שאלות, עשויה להיות חששם של מורים מאיבוד תחושת השליטה על הידע בכיתה, גם אם חשש זה אינו מודע (Shore, 1994). על פי הסבר זה, המורה לא מטפח שאילת שאלות על ידי תלמידים, כיוון שהוא חש בטחון רק כאשר השיעור מתוכנן ומתנהל על פי שאלותיו בלבד (קרמר, 1971). ריכוז הוראה סביב שאלות תלמידים דורש מהמורה ידע רב, פתיחות נכונות להאזנה, גמישות ויצירתיות (קרמר, 1971).Woodward (1992) טוען, שמורים שאינם מרגישים בטוח עם הידע הבסיסי שלהם עלולים לעצור תלמידים מלשאול שאלות שיעלו נושאים בעיתיים עבורם. באופן דומה, מורים שהיו חשופים לגישה חינוכית דידקטית בהיותם סטודנטים בעצמם, שמפרשים הוראת מדע כמו מסירת ידע או עובדות ומרגישים ששליטה קפדנית היא דרך הכרחית בהוראת מדע, לא יזמינו שאילת שאלות על ידי תלמידים.

11 סיבה נוספת לכך שמורה אינו מעודד שאילת שאלות, עשויה לנבוע ממדיניות בבית הספר המנחה מורים להתמקד במשימות המוגדרות להם. מתן תמריץ ועידוד למורה, לתת ביטוי לסוג למידה אחר עשוי, אולי, לשנות זאת (Engel & Randall, 2009). Wilel (2001) מציין שקיים מיתוס לפיו מורים מעודדים לשאול שאלות אולם, בפועל העידוד מתבטא בשאלה סתמית כמו "יש לכם שאלות?" הנשאלת באופן פורמאלי בלבד ואינה מזמינה שאלות רציניות. המקרים הנדירים בהם ילדים שואלים שאלות בכיתת המדעים מתרחשים כאשר הם עסוקים בפעילות של חקירה או גילוי בתוך הכיתה, וכאשר התנהגות זו היא חלק אינטגראלי ומודגש בתוך ערך הלמידה Engel & Randall, 2009)).

12 מה תפקיד המורה בפיתוח תלמיד חוקר ושואל?
Rop (2003) מסכם את תפקיד המורים בלמידה וקובע כי מטרת ההוראה צריכה להיות פיתוח תלמיד חוקר ועצמאי. על מנת לעשות זאת, מורים צריכים לעודד סקרנות, לפתח הרגלי חשיבה, ולעודד שאילת שאלות. על פי Rop, "תשומת הלב צריכה להינתן לתלמידים, שהם מקור הסקרנות ולסקרנות שמניעה שאילת שאלות" (p.17). מבחן טוב לתוכנית לימודים מודרנית הוא האם תלמידים מבינים כיצד ידע צומח מתוך שאילת שאלות. המבחן האמיתי של מערכת ההוראה הוא היכולת לפתח רוח של סקרנות מחשבתית וחשיבת חקר התומכת בה (שם).