הכינוס השנתי ה- 20 של מו"ח, מרץ 2005

Præsentationer af emnet: "הכינוס השנתי ה- 20 של מו"ח, מרץ 2005"— Præsentationens transcript:

1 הכינוס השנתי ה- 20 של מו"ח, 28-29 מרץ 2005
תהליכי שינוי בבית הספר ואצל מורים בדרך ליצירת סביבת למידה מתוקשבת חקר מקרה רב-שנתי כרמלה בן עמר ברנגה ותמר לוין בית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב הכינוס השנתי ה- 20 של מו"ח, מרץ 2005 מרכז הירידים, גני התערוכה, תל אביב

2 רקע... המחקר נערך במסגרת הפרויקט הלאומי "מחר 98"- אשר נועד לחולל שינוי בסביבת הלמידה וההוראה בבתי הספר, בדרכם להסתגלות לעידן המידע. בתוך מערכת חינוכית ריכוזית יחסית, קבוצה של 10 בתי ספר ניסויים קיבלו חופש פעולה על מנת לשנות את תוכנית הלימודים שלהן ותהליכים הוראתיים, תוך כדי הדגשת הצורך בהטמעת המחשבים בבית הספר באופן מושכל. המחקר הנוכחי חקר את טיב השינויים שחלו בבית ספר שש-שנתי (חטיבת ביניים וחטיבה עליונה) ואצל מוריו במשך 4 שנים.

3 המטרה הכללית של המחקר: לתאר ולפרש את הדיאלוג המורכב הקיים בין השינויים המערכתיים בביה"ס והשינויים המתרחשים ברמה האישית-מקצועית של המורים, בתהליך הטמעת המחשבים ותקשורת מחשבים בהוראתם.

4 מטרות המחקר לתאר, לנתח ולפרש את תהליכי השינוי בביה"ס תוך כדי הטמעת טכנולוגית המידע לבחון את השינויים בתפיסות החינוכיות, תהליכי הבניית ידע, דרכי הוראה ושימוש במחשוב בכתות, ע"י מורים שהיו מעורבים בתהליך השינוי ובהתנסות מקצועית חדשנית

5 על המחקר... תהליך הטמעת המחשוב/תקשוב בבית הספר נחקר
משתי נקודות מבט משלימות: הרמה המוסדית של ביה"ס והרמה האישית של המורים הרמה הראשונה מאפיינת את מימדי השינוי של ביה"ס, תוך כדי הפיכתו לארגון לומד הרמה השניה חוקרת את השינויים החלים בידע, באמונות ובדפוסי הוראה (משולבת מחשב) של המורים ואת השפעתם על התפתחות ביה"ס.

6 המסגרת התיאורטית מודלים של שינוי
מודלים של שינוי חינוכי/ בית ספרי (Fullan, 1999; Hargreaves, 1997) מודל להפצת חידושים (Rogers, 1995) ACOT מודל התפתחותי לאימוץ טכנולוגיות מידע – Apple Class of Tomorrow (Sandholtz, Ringstaff & Dwyer, 1997) מודל להבניית ידע (Soter, 1995) מודלים לשינוי תפיסתי (Posner, 1992 &Strike)

7 המסגרת התיאורטית השקפות חינוכיות
השקפה קונסטרוקטיביסטית של הלמידה וההוראה התפיסה הקוגניטיבית-חברתית (Vygotsky, 1978) התפיסה הדיאלוגית (Nystrand, 1997; Buber, 1932) תפיסת הקהילה המקצועית-מעשית(Brown & Duguid, 2000)

8 המסגרת התיאורטית מודלים של התפתחות / צמיחה מקצועית
תהליך התפתחות המקצועית של המורה נתפס כתלוי הקשר וכמאמץ שיתופי מתמשך. הוא נבנה על ידע ומיומנויות קיימים אצל המורים, מעוגן בעבודתם המעשית ומותאם לשלב ההתפתחות המקצועית אישית של כל מורה. התפתחות מקצועית של מורים להטמעת הטכנולוגיה מהווה חלק אינטגרלי מתכנון השינוי בביה"ס, על סמך חזון בית ספרי ואסטרטגיות למימושו (Putman & Borko, 1997) למידה טרנספורמטיבית ((Mezirow, פיתוח חשיבה אוטונומית, בעקבות רפלקציה, מאפשר להבין משמעות התנסויות ולשנות תפיסות והתנהגויות בהתאם. תפקוד בתחום היכולת החבויה (zone of proximal development) על פי Vygotsky, (1978) (תמיכה טכנית והלווי האקדמי השוטפים = פיגום)

9 מתודולוגיה המחקר נערך כחקר מקרה "עובדתי" (factual) ו"חוקר" ( (exploratoryהנשען על עקרונות וכלים של המחקר האיכותי המחקר הוא אורכי (לונגיטודינלי) וערך 4 שנים (בית הספר מהווה יחידת הניתוח) במקביל נעשה שימוש ב"חקר מקרה קולקטיבי" של 8 מורות מובילות שינוי

10 מתודולוגיה כלי המחקר כוללים:
ראיונות עומק (מובנים-למחצה) עם מורים, מנהל ביה"ס וסגניתו, מדריכי מחשוב שאלונים פתוחים ושאלונים סגורים מסמכים שהופקו בביה"ס (פרוטוקולים של ישיבות, דוחות שנתיים) תצפיות פתוחות, ממוקדות ומשתתפות שנערכו בישיבות צוות, בסדנאות (השתלמויות), בכתות ובמעבדות מחשבים ניתוח הממצאים נעשה בשתי רמות : ניתוח תוכן להפקת נקודת המבט של משתתפי המחקר, על סמך קטגוריות שעלו מן הנתונים שבאתר ניתוח ופירוש בהשוואה לקריטריונים מספרות המחקר, לשם הבנת התופעה הנחקרת ניתוח תוכן להפקת נקודת המבט של משתתפי המחקר על סמך קטיגוריות שעלו מן הנתונים שבאתר, לפי כל משתתף ועל ציר הזמן ניתוח ופירוש בהשוואה לקריטריונים מספרות המחקר, לשם הבנת התופעה הנחקרת

11 ממצאים: שינויים עיקריים ברמת בית הספר
הובחנו שינויים בארבע תשתיות: התשתית הפיסית: מבנים - עיצוב מקומי, קווי תקשורת, מחשבים ומולטימדיה התשתית הארגונית: מנהיגות חינוכית-טכנולוגית, עיצוב מחדש של תפקיד המורה, הקצאת זמן (שעורים, למידת מורים), השתלמויות התשתית הפדגוגית: חזון חינוכי, עיצוב גישות חדשות ללמידה והוראה, תוכניות לימודים והערכה ודרכים לביצועם, דרכים להטמעת המחשוב/ תקשוב בביה"ס התשתית האישית-מקצועית: תכנון השתלמויות, יישום התנסויות למידת מורים בכתות, פיתוח בסיסי ידע מקומי, מודלים של הטמעת טכנולוגיות מידע השינוי הוא מערכתי ורב מימדי

12 תשתית טכנולוגית – דפוסי שינוי

13 תשתית ארגונית - דפוסי שינוי

14 תשתית פדגוגית - דפוסי שינוי

15 מגמות התפתחות של תהליך השינוי (מימדים נבחרים)
מגמות התפתחות של תהליך השינוי (מימדים נבחרים) מימדים ערכיים – חינוכיים תפיסות אפיסטמולוגיות ארגון הנהלת ביה"ס תפקיד המחשוב/תקשוב מיקוד תוכניות הלימודים אקלים של תרבות הלמידה הערכה – מדיניות ואמצעים גישות להעצמת מורים

16 מאפיינים של תהליך השינוי
התפתחותיות ורקורסיביות בכל מימדי השינוי (פיזי, ארגוני, פדגוגי ואישי) סינרגטיות (בו-זמניות) בכל המימדים, ובעיקר בהדרכה חיצונית ופנימית מורכבות, דינמיות ומערכתיות: שינויים ארגוניים ואדמיניסטרטיביים מתרחשים בו-זמנית לשינויים פדגוגיים ואישיים-מקצועיים, תוך השפעה הדדית ותמיכה אלה באלה.

17 שינויים עיקריים ברמת המורים
השינויים שאותרו אצל המורים במהלך 4 שנות התנסות בלמידה והוראה בבית ספר המתמקד בהטמעת המחשוב/תקשוב מתייחסים ל: • אמונות חינוכיות • תהליכי הבניית ידע • הוראה בכתה • שימוש בטכנולוגיות מידע

18 אמונות חינוכיות השינוי באמונות משקף שינוי בפירוש שהמורים נותנים למושגים הבאים והביסוס התיאורטי שלהם: • משמעות הלמידה • משמעות ההוראה • משמעות הידע • תפקיד התלמיד במצבי למידה • תפקיד המורה • תוכניות לימודים ותהליך יישומן • תפקיד הטכנולוגיה בלמידה

19 אמונות חינוכיות ניתן לסווג את השינויים באמונות חינוכיות של מורים לשלוש קטגוריות • שינוי חלקי - משקף שינוי שטחי או אף העדר שינוי ומתבטא בגישה הפוזיטיביסטית ולתפיסה הביהביוריסטית ללמידה • שינוי משמעותי - משקף שינוי מעמיק, המתבטא במעבר מהגישה הפוזיטיביסטית לגישה יחסית יותר • שינוי משמעותי מאוד - משקף שינוי רדיקלי, המתבטא במעבר מהגישה הפוזיטיביסטית לאידיאולוגיה קונסטרוקטיביסטית

20 תהליכי הבניית ידע אותרו שלושה דפוסים של הבניית ידע, על בסיס המודל של Soter (1995) שטחי, משמעותי ורדיקלי דפוסי הבניית הידע מוגדרים ע"י המשתנים הבאים: • רמת הרפלקציה • דרגת הסובלנות למצבים עמומים או מצבי חוסר איזון • דרגת הסובלנות לדיסוננס (פער הקיים בין תפיסות, דרכי עבודה ויעדים חינוכיים חדשים לבין הישנים והמקובלים

21 תהליכי הבניית ידע – המשך
שינוי שטחי או פריפריאלי - מתבטא ברמה נמוכה של חשיבה רפלקטיבית, סובלנות נמוכה למצבים מעורפלים וסובלנות גבוהה לדיסוננס שינוי משמעותי - מתאפיין בחשיבה רפלקטיבית גבוהה (יחסית), סובלנות נמוכה למצבים עמומים וסובלנות נמוכה לדיסוננס שינוי רדיקלי - משקף רמה גבוהה של חשיבה רפלקטיבית, סובלנות גבוהה למצבים עמומים וסובלנות נמוכה לדיסוננס

22 אמירות המבטאות שינוי שטחי או פריפריאלי
ברמה נמוכה של חשיבה רפלקטיבית: אני עסוקה מאוד בעשייה היומיומית; אין לי זמן לחשוב על השינוי שעברתי. עכשיו כשאני מדברת איתך אני מבינה בעצם כמה הייתי עסוקה. סובלנות נמוכה למצבים מעורפלים: אני אוהבת מצבים מאוזנים. אז אני משתמשת בשיטות חדשות וגם בשיטות ישנות. סובלנות גבוהה לדיסוננס: כל המורים חייבים ללמוד על מחשבים ולהשתמש בהם להוראה, אם הם רוצים להמשיך את הקשר עם התלמידים...כי זה עולמם... הטכנולוגיה לא אמינה; יש הרבה בעיות וזה בזבוז של זמן...על כן החלטתי לא לקחת את הכתות שלי למעבדות מחשב.

23 אמירות המבטאות שינוי רדיקלי
רמת רפלקציה גבוהה: אני חשה שההתנסות והעיסוק בטכנולוגיה נתנו לי פרספקטיבה אחרת, שונה, אשר הפכו אותי למורה טובה יותר... אני מורה יותר טובה עכשיו, כי למדתי להסתכל אחרת על הדברים, למדתי להבין את הילדים, איך הם לומדים ומה הם אוהבים לעשות". סובלנות גבוהה למצבים עמומים: התכנים לא היו קבועים ולפעמים הייתי צריכה לשנות את כוון ההוראה... מטרות הפרויקט הוגדרו בקווים כלליים בלבד.."תנאי השטח" הכתיבו לרוב הגדרת מטרות נוספות או האחרות. המצב הפך להיות נזיל. אבל למרות הקושי – המשכתי. סובלנות נמוכה לדיסוננס: [בפרויקט] המשחק הוא אחר: אני שואלת שאלות, ויש שתיקה. התלמידים לא עונים. ראיתי בשקט כשלון אישי ולקחתי אותו על עצמי. זה הכניס אותי לבהלה. ומהבהלה- התחלתי לחשוב << או שאני ממלאה את החלל ואני מסבירה, אבל אז אני מפסידה את הלמידה מסוג חדש או שאני מחכה, ואני לומדת שאני צריכה לחכות כי זה התפקיד החדש שלי>>. וכך עשיתי.

24 פרקטיקת הוראה דפוסי הוראה הוערכו בהתייחס למימדים הבאים:
אופן ההוראה: ישיר או מבוסס חקר משימות לימודיות (מיקוד קוריקולרי): תחומי או בין-תחומי דרכי הערכה: מגוון וסוגים ( כמותי או איכותי( שימוש בטכנולוגיה: ככלי נוסף או כאמצעי לחקר ותקשורת מקורות למידה והוראה: מוגבלים או רבים ומגוונים התלמיד כלומד: פסיבי וקולט או אקטיבי, שותף ומעורב תפקיד המורה: מרצה ויוזם או מנחה ולומד עם תלמידיו

25 דפוסי שינוי בהוראה

26 רמות שינוי בשימוש בטכנולוגיה (ACOT, 2001)

27 דפוסי שינוי של מורות על פי ארבעה מימדים

28 סיכום הממצאים שינויים משמעותיים באמונות חינוכיות, בתהליכי הבניית ידע ובדרכי הוראה של מורים- אפשריים וניתנים למימוש. אבל מהלכי השינוי הם לא פשוטים ולא ליניאריים. שינויים מורכבים אלה: דורשים זמן ממושך (הנמדד בשנים) והם אישיים (שונים ממורה למורה( • כל אחת מהמורות במחקר עברה שינוי בעצמה שונה, בכוונים שונים ובמשך פרק זמן שונה • המחקר הוכיח ששינוי ממשי של דפוסי הוראה עשוי להתרחש, גם במצבים שהמורים אינם מסוגלים עדיין להמשיג באופן מודע את התפיסות החינוכיות החדשות.

29 סיכום הממצאים (המשך) • המחקר מצביע על קשר הדדי ולא-חד כווני בין עבודת המורה בכתות (פרקטיקה) לבין השינוי באמונות חינוכיות ותהליכים להבניית ידע • השימוש במחשוב/תקשוב להוראה של המורות במחקר עבר את התהליך ההתפתחותי עליו הצביע פרוייקט ACOT (Sandholtz et al, 1997) ואשר כלל את השלבים הבאים: כניסה, אימוץ, סיגול, התאמה והמצאה. שלבים אלה מבטאים 3 רמות שימוש בטכנולוגיה : רמה אישית, רמת הוראה ורמת מנהיגות

30 שינויים ברמת ביה"ס וברמת המורים הם מקבילים והֶליקליים:
שינוי אצל המורים שינוי בהתנהגות שינוי בתפיסות בניית ידע שינוי בבית הספר תשתיות פיזיות תשתית ארגונית תשתית פדגוגית/קוריקולרית תשתית אנושית 1995 1998 1997 1996 t השתלמויות התנסות ליווי אקדמי תמיכה טכנית ישיבות צוות/דיונים קשר עם מנהלת הפרוייקט הצטיידות/פריסה

31 מסקנות קיימת "לולאת למידה כפולה"- double loop learning משמעותה: הפיכת בית ספר לסביבת למידה מבוססת טכנולוגיות מידע דורשת שביה"ס יבחן וישנה את העקרונות הבסיסיים המנחים את הרציונל והעשייה החינוכיים שלו. התרבות הבית ספרית עברה שינוי משמעותי והפכה לשיתופית וקולגיאלית, מעודדת למידה ואוריינות טכנולוגית (Hargreaves, 1997; Senge et al, 2000) - ועל כן ניתן לאפיין את ביה"ס כ "מסתגל לשינוי" (Garmston & Wellman, 1995) תהליך השינוי הוא איטרטיבי: הוא משקף תהליך של למידה והסתגלות מתמשך, הכולל את המרכיבים הניהוליים והפדגוגיים, אשר בהם נערכת הערכה מחדש של סדר העדיפויות תוך כדי התקדמות תהליך השינוי.

32 מסקנות (המשך) המחקר מצייר תמונה אופטימית, אך גם מציאותית ביחס לאפשרות הכנסת שינוי משמעותי בבית ספר המתעתד להטמיע טכנולוגית מידע בתחומיו בית הספר מצטייר כמערכת אקולוגית (Tatnall & Davey, 2003; (Zhao, 2003 פעילויות הגומלין בין שותפי התפקיד הרבים, אנושיים ולא אנושיים וסביבתם הם מורכבים ובעלי אופי הדדי. גישה הוליסטית במחקר על שינוי בית ספרי ושילוב טכנולוגיות מידע חיונית, על מנת להבין את התהליך ויש להניח שהיא תשפר את האפשרויות לעיצוב סביבות למידה חדשניות.

33 זיקה לספרות המחקר הממצאים נמצאו בהלימה עם מודלים קיימים של שינוי משמעותי בבית הספר המדגישים: חשיבות החזון הבית ספרי חקר שיתופי השגת שליטה במיומנויות הוראה והתחדשות מתמדת טיפוח קולות המורים והתחשבות בהם יצירת אפשרויות לעמת הנחות יסוד ואמונות מורים, המהוות תשתית להוראה יצירת קהיליות של מורים לדיון משותף ופיתוח יעדים, לאורך זמן שיתוף פעולה בין סוכני שינוי חיצוניים ופנימיים אקלים תומך למידה שיתופית המלווה במחויבות להירתם לכך