מדידת הישגים לימודיים: הרצאה בפני סגל מורי מכללת אחווה

Præsentationer af emnet: "מדידת הישגים לימודיים: הרצאה בפני סגל מורי מכללת אחווה"— Præsentationens transcript:

1 מדידת הישגים לימודיים: הרצאה בפני סגל מורי מכללת אחווה
איך עושים זאת? יצחק פרידמן הרצאה בפני סגל מורי מכללת אחווה מעלה החמישה ט"ז באדר תשס"ט 12 במארס 2009

2 תנאי-יסוד לאיכות מבחנים: תוקף, מהימנות ושימושיות
חלק ראשון תנאי-יסוד לאיכות מבחנים: תוקף, מהימנות ושימושיות

3 הגדרות כלליות תוקף (Validity)
מתייחס למידה שבה התוצאות של תהליך ההערכה משרתות את השימוש, שהן מיועדות לו. לדוגמה: תיאור הישגי התלמידים – ייצוג של כל ההיבטים של ההישגים הייחודיים שמתכוונים לבדוק אותם (ולא דברים אחרים). מודגש: התוקף מתייחס לשימוש שייעשה בתוצאות המבחן ולאיתנות הפרשנות שתינתן לממצאים....

4 הגדרות כלליות (המשך) מהימנות (Reliability)
מתייחסת למידת העקביות (קונסיסטנטיות) של תוצאות ההערכה (הבחינה). שימושיות (Usability) מתייחסת למידה שבה אפשר לעשות שימוש קל ונוח הן במבחן עצמו (העברה, ציינון) והן בממצאיו.

5 הכנת מבחן היא אפוא תהליך של דגימה...
על התוקף במבחן על תוקף ודגימה אנחנו מבקשים להכליל מן הידיעות שהתלמידים מפגינים במבחן (לדוגמה: במספר תרגילים במתמטיקה – שהן מדגם של תרגילים במתמטיקה) על התחום (Domain) המלא של התרגילים במתמטיקה, שהמבחן מייצג. הכנת מבחן היא אפוא תהליך של דגימה... טיב ההסקה שנוכל להפיק ממבחן על ידיעותיו של תלמיד בהתבסס על ממצאי המבחן תלויה באופן ניכר בטיב הדגימה של פריטי המבחן...

6 תוקף תוכן (Content validity)
תוקף תוכן של מבחן הישגים מוגדר כמידה שבה המבחן מודד (או מעריך) מדגם מייצג של התחום של נושאי הלימוד או הביצועים המוערכים. תוקף תלוי קריטריון (Criterion-related validity) תוקף תלוי קריטריון מוגדר כמידה שבה הביצוע שייך למדד מסוים אחר של ביצוע. מדברים על תוקף ניבוי (Predictive validity) ותוקף מקביל (בו זמני) (Concurrent validity)

7 על התוקף במבחן (המשך) תוקף המבנה (תוקף מושג נבנה) (Construct validity) תוקף מושג נבנה מתייחס למידה שבה אפשר לפרש את הביצוע המופגן במבחן במונחים של מושגים מופשטים (בדרך כלל מתחום הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה ומדעים אחרים).

8 על המהימנות במבחני הישגים
המהימנות מתייחסת לתוצאות, או לציונים, המופקים מכלי ההערכה ולא לכלי (המבחן) עצמו. 1. מבחן חוזר מודד יציבות הציונים של המבחן 2. מבחנים מקבילים מודד שיווין של ציוני מבחנים מקבילים 3. מבחן חצוי מודד עקביות פנימית 4. שיטת קודר ריצ'רדסון (קרונבך)

9

10 על השימושיות (usability ) של המבחן
דרישה בסיסית ממבחנים היא קלות השימוש בהם. ההיבטים הרלבנטיים הם: הבוחנים: מהי ההכשרה המוקדמת הנדרשת לצורך העברת המבחן, מורכבות ההנחיות להעברת המבחן. הזמן הנדרש להיבחנות: עדיף מבחן קצר על ארוך (תוך התחשבות בשיקולי תוקף ומהימנות) קלות הציינון: מבחני שאלות פתוחות לעומת סגורות; המיומנויות הנדרשות לצורך הציינון. הקלות של פרשנות הממצאים ויישום הממצאים.

11 גורמים המשפיעים על התוקף של המבחן
א. גורמים הקשורים במבחן עצמו 1. הנחיות בלתי ברורות (אינן מכוונות את הנבחן כראוי להשיב על שאלות המבחן). 2. אוצר מלים גבוה מדי, או מבנה משפטים קשה מדי. 3. רמות קושי בלתי הולמות של פריטי המבחן. 4. פריטי מבחן שלא נבנו כהלכה (כאלה שמספקים רמזים בנוגע לתשובות נכונות). 5. עמימות (שיוצרת אי הבנות). 6. פריטי מבחן שאינם בהלימה עם המסקנות המתבקשות מהמבחן (מבחנים שמיועדים לבדוק ידע מכילים פריטים שדורשים הבנה מיוחדת או הסקה, מיומנויות חשיבה ייחודיות וכיוב).

12 גורמים המשפיעים על התוקף של המבחן(המשך)
7. אורך המבחן: מבחן קצר מדי (שאינו מאפשר ייצוג הולם של התכנים או הביצועים שאותם מבקשים להעריך) או ארוך מדי (שיוצר תנאים קשים במיוחד להבחן, כמו עייפות וחולשה). 8. סידור בלתי הולם של פריטים (פריטים במבחן צריכים להיות מסודרים בסדר עולה של קושי: פריטים קלים תחילה, ועולים בדרגת הקושי שלהם). 9. דפוס קבוע, או ניתן לזיהוי, של תשובות (מסיחים נכונים מופיעים תמיד במקום קבוע).

13 ב. גורמים הקשורים בתהליך ההוראה
תהליך ההוראה הוא מדורג ובנוי שלבים שלבים. דילוג על שלבים בהורה ובחינה על תכני הוראה יוצר מבחנים שאי אפשר לענות עליהם כהלכה (המבחן מתבסס על חומר שלא נלמד) ג. גורמים הקשורים בהעברת המבחן 1. זמן לא מספיק להבחנות 2. עזרה סלקטיבית של מורה לתלמידים 3. העתקה 4. ציינון לא מהימן ד. גורמים הקשורים בתגובות התלמידים 1. חרדת מבחן 2. חוסר מוטיבאציה להתאמץ

14 גורמים המשפיעים על מהימנות המדידה
אורך המבחן בדרך כלל ככל שהמבחן ארוך יותר, כך מהימנות הציונים המופקים ממנו גבוהה יותר. זאת משום שמבחן ארוך מהווה מדגם הולם יותר של תכנים נמדדים ומוערכים. 2. פיזור הציונים ככל שהשונות של הציונים המופקים ממבחן גדולה יותר, כך מהימנות הציונים גבוהה יותר. 3. הקושי של המבחן מבחן קל מדי או קשה מדי מפיק ציונים ברמת מהימנות נמוכה. מבחן אידיאלי מאפשר טווח מלא של ציונים מ-0 עד 100.

15

16 4. אובייקטיביות האובייקטיביות של מבחן מתייחסת למידה שבה הסיכוי שהציונים המופקים מן הפריטים בעלי דרגות קושי דומה, יהיו שווים. דבר זה חשוב (ובולט) במיוחד בשאלות פתוחות. שאלות סגורות נוטות פחות לסכנת הטיה של הציון.

17 חלק שני שלבים עיקריים בהכנת מבחן

18 על מה בוחנים השאלה הנשאלת היא: "מה אנחנו רוצים למדוד?", ובאופן ממוקד יותר: האם אנחנו רוצים להעריך ידע עובדתי, או שאנחנו רוצים לדעת האם התלמידים מסוגלים ליישם את הידע העובדתי שלהם? מהו הידע, המיומנויות או העמדות שאנחנו רוצים להעריך?

19 היערכות לקביעת מבנה המבחן
על מה לבחון תהליך הקביעה של תוכן המבחן על ידי המורה יכול להיעשות בעזרת הרשימה המפורטת להלן. 1. פרט את תוכן הקורס/השיעור או יחידת הלימוד 2. רשום את המטרות העיקריות של הקורס או יחידת הלימוד 3. הגדר כל מטרה במונחים של התנהגות התלמיד 4. מחק מטרות לא מעשיות 5. הכן רשימת פירוט המאפיינים של הקורס/השיעור (ראו דוגמה בעוד שני שקפים) 6. הכן פריטים (שאלות) התואמים את מטרות ההוראה

20 הרחבה של נקודות נבחרות מתוך הרשימה שלמעלה
פירוט תוכן הקורס או יחידת ההוראה נקודה חשובה ביותר היא הקביעה על מה יהיה המבחן. להלן דוגמה סכמטית של פירוט כזה. מטרות ההוראה (לפי הטקסונומיה של בלום) תוכן הקורס ידע הבנה יישום ניתוח סה"כ (הנושא) כאן תופיע רשימה של הנושאים שנלמדו כאן יופיע מספר השעות שהוקדשו לכל נושא לפי הפירוט, או כל מספר שמבטא את המשקל שניתן לכל רכיב. המשקל הוא הערכה של המורה

21

22 הפורמט הראוי לבחינה 1. מבחני חיבור דורשים מן הנבחן לארגן ולבטא את תשובותיו במלים שלו (יכולת הבעה, ארגון מחשבות, ידע וזיכרון רבים). מבחנים סגורים דורשים שהנבחן ייתן תשובה קצרה מבין מספר אפשרויות חלופיות (הפגנת ידע ומעט זיכרון). ההעדפה: בהתאם למטרת המבחן.

23 הפורמט הראוי לבחינה (המשך)
2. מבחן חיבור מתבסס על פחות שאלות, אבל מחייב תשובות ארוכות. למבחנים סגורים יש יותר שאלות, שגוזלות פחות זמן למתן תשובות. בסוגיות של דגימה תוכן, יעילות ומהימנות – מבחנים סגורים עדיפים. 3. מיומנויות ותהליכים שונים מעורבים בשני הסוגים של המבחנים. במבחן החיבור, התלמיד משקיע מרבית זמנו בחשיבה, ובמיוחד –בכתיבה. במבחן סגור (במיוחד במבחן רב ברירתי) מרבית זמנו של הנבחן מושקע בקריאה ומעט בחשיבה.

24 הפורמט הראוי לבחינה (המשך)
4. איכותו הפסיכומטרית של מבחן חיבור תלויה במידה רבה במיומנויות של הקורא (האדם שמעריך את התשובות ומעניק להן ציון). איכותו הפסיכומטרית של מבחן סגור תלויה במיומנותו של מחבר המבחן. 5. מבחני חיבור קלים יותר להכנה וקשים יותר להערכה ולציינון, משום שהם נקראים ומוערכים על-ידי בני אדם (שיכולים להיות סובייקטיביים), ולא על-ידי מכונות. צריך להדגיש שהכנת שאלות המבחן הפתוח דורשת השקעת זמן ותשומת לב רבים.

25 הפורמט הראוי לבחינה (המשך)
6. מבחני חיבור מאפשרים הן לנבחן והן למורה המעריך הזדמנות להיות אינדיבידואליים (לבטא את עצמם ביצירתיות). מבחנים סגורים מאפשרים רק לכותב המבחן להיות יצירתי. 7. במבחן סגור המשימות המוטלות על הנבחן, וכן הקריטריונים לציינון, נוטים להיות ברורים. במבחן חיבור אפשר שהמשימות ואופן הציינון יהיו ברורים, אך דבר זה מתרחש רק לעתים רחוקות.

26 הפורמט הראוי לבחינה (המשך)
8. מבחנים סגורים חשופים יותר לניחוש; מבחני חיבור חשופים יותר ל"סיפורי מעשיות". 9. התפלגות הציונים מבחני חיבור עשויים להשתנות ממעריך אחר לאחר. במבחן סגור התפלגות הציונים נקבעת כמעט כולה על-ידי המבחן.

27 הפורמט הראוי לבחינה (המשך)
10. אין אמנם עדויות אמפיריות על כך, אבל האמונה הרווחת היא ש: א. מבחני חיבור מעריכים מיומנויות כמו יכולת ניתוח וחשיבה ביקורתית טוב יותר מאשר מבחנים סגורים. ב. מבחני חיבור תורמים יותר ללימוד של התלמיד ולהרגלי עבודה. ג. ישנן דוגמאות לא מעטות לכך שמבחנים סגורים יכולים לבחון חשיבה מסדר שני, על-ידי כך שניתנת שאלה עם מספר תשובות אפשריות, שאפשר להחליט ביניהן רק לאחר חשיבה או פתרון השאלה שנשאלה.

28 שיקולים בבחירת הפורמט למבחן
1. מטרת המבחן הגורם החשוב ביותר שיש להתחשב בו בבחירת סוג המבחן הוא מטרת המבחן: א. כדי לבחון יכולת ביטוי עצמי בכתב – מבחן חיבור ב. כדי לבחון יכולת ביטוי עצמי בעל-פה – מבחן בעל פה ג. כדי לבחון את המידה שבה התלמיד יודע עובדות, הבנת עקרונות או יכולת לפרש ולפתח – עדיף מבחן סגור, משום שהוא מהימן יותר ובעל תוקף תוכן גבוה יותר.

29 שיקולים בבחירת הפורמט למבחן (המשך)
ד. כדי להשתמש בתוצאות המבחן למטרות דירוג, כמו מבחני קבלה לקורסים, לעלייה בדרגת כיתה וכיו"ב – עדיף מבחן סגור, שיש לו אפשרות טובה יותר לדגימת תוכן וציינון אובייקטיבי. ה. כדי לדעת אם תלמיד יכול לייצר תשובה נכונה, יותר מאשר לזהות תשובה נכונה – עדיף מבחן סגור, כזה שמחייב לחשוב לפני סימון תשובה אפשרית.

30 שיקולים בבחירת הפורמט למבחן (המשך)
2. זמן נשקיע זמן קצר להכין 5 שאלות חיבור למבחן בן שעתיים עד שלוש, מאשר להכין 75 פריטים למבחן בן שעתיים שלוש. יש לזכור שהכנה של פריטי מבחן סגור גוזלת זמן ומחשבה רבים. 3. מספר הנבדקים כשמדובר במספר קטן של נבדקים, ואין סיבה לחשוב שייעשה שימוש נוסף במבחן – מבחן חיבור עדיף. במספרי נבחנים גדולים, או אם יש סיכוי שייעשה שימוש חוזר במבחן – עדיף מבחן סגור, שייאסף בתום המבחן: קשה יותר לזכור 75 פריטים (של מבחן סגור) מאשר 6 שאלות (של מבחן חיבור).

31 שיקולים בבחירת הפורמט למבחן (המשך)
4. המיומנויות הנבדקות ישנם סוגים שונים של פריטי מבחן, שכל סוג מתפקד טוב יותר לסוג אחר של מיומנויות שנבדקות (ראו בעניין זה Hanson et al., 1986). 5. רמת הקושי הנדרשת מבחן רב ברירתי קל יותר מאשר מבחן, אפילו סגור, שמצריך לעשות חישוב או לנתח את השאלה והתשובות האפשריות לפני סימון התשובה.

32 שיקולים בבחירת הפורמט למבחן (המשך)
6. אפשרויות טכניות מבחנים סגורים צריך להכין מראש, כולל הדפסה, שכפול ואפשרות לחלוקה (טופס לכל תלמיד). במבחן חיבור אפשר להסתפק בלוח ובגיר, ואפילו בלי שני אלה – קוראים את השאלות לתלמידים הנבחנים. 7. גיל התלמידים ככל שגיל התלמיד נמוך יותר, יש צורך במבחן פשוט יותר. מבחנים מורכבים, שדורשים תחכום – אפשריים לתלמידים מבוגרים יותר. 8. מיומנויותיו של המורה בסופו של דבר המיומנות האישית של המורה עשויה להכריע בין הכנת מבחן חיבור לבין הכנת מבחן סגור.

33 אורך המבחן אורך המבחן משתנה, כפי שאפשר לשער, בהתאם ל- 1. מטרת המבחן
2. סוג הפריטים שנעשה בהם שימוש 3. המהימנות הנדרשת 4. גיל התלמידים ויכולותיהם, וכמובן – 5. הזמן העומד לרשות המבחן אין בנמצא נוסחה, שיכולה להנחות את המורה כמה פריטים (שאלות) צריכים להיות במבחן. די אם נאמר שמספר הפריטים צריך להיות גדול דיו כדי להוות מדגם מספק של התנהגויות תלמידים ותחומי תוכן.

34 דרגות קושי של הפריטים מורים, או כותבי בחינות אחרים, יכולים לעשות את המבחנים שלהם קשים מאוד, קלים מאוד, או בדרגת ביניים של קושי. ישנם מורים שמקוים לזכות באהדת התלמידים אם יתנו להם מבחנים קלים. ישנם מורים שמקוים לזכות בכבוד מקצועי אם יתנו מבחנים קשים. אלה ואלה טועים.

35 מבחן עם ספר פתוח לעומת מבחן ללא אמצעי עזר
ישנה מחלוקת בין מורים באשר לאפשרות השימוש בספרים ובחומרי עזר אחרים (נוסחאות, מילונים וכיו"ב) בשעת בחינה. מורים שמעדיפים מבחנים עם ספרים פתוחים אומרים: א. הספרים מפחיתים הונאה (העתקות) ב. אין הספרים הפתוחים מפחיתים את הצורך ללמוד, משום שהזמן הדרוש לדפדף בספרים ובמחברות הוא רב, ועדיף כבר לדעת בעל פה.

36 מבחן עם ספר פתוח לעומת מבחן ללא אמצעי עזר (המשך)
ג. אין בחיים מצבים רבים שבהם לאדם אין נגישות לספר עיון, למילון, לספר נוסחאות וכיו"ב. על כן מבחן צריך לחקות התנהגות אמת. ד. מבחן עם ספרים פתוחים גורם לכך שתלמידים יתרכזו ביישום ובהבנת ידע יותר מאשר זכירת עובדות. ישנם מורים שאינם מסכימים, ואומרים שהחסרונות עולים על היתרונות של מבחן עם ספרים פתוחים.

37 מבחן עם ספר פתוח לעומת מבחן ללא אמצעי עזר (המשך)
ממצאים אמפיריים, למרות שאינם רבים, מצביעים על העובדות הבאות: 1. תלמידים מעדיפים מבחנים עם ספרים פתוחים, יתכן משום שאלה פחות מפחידים. 2. נמצא הבדל קטן מאוד בביצועיהם של תלמידים שנבחנים עם ספרים פתוחים או סגורים.

38 מבחן עם ספר פתוח לעומת מבחן ללא אמצעי עזר (המשך)
3. יכולות שונות נבדקות במבחן עם ספרים פתוחים ומבחן עם ספרים סגורים. במבחן ספרים פתוחים אפשר לבחון חשיבה ברמות גבוהות יותר, אולם גם מבחנים ללא ספרים פתוחים יכולים לעשות זאת היטב. 4. תלמידים מתכוננים באופן שונה לשני סוגי המבחנים. 5. קשה יותר להבחין בין תלמידים טובים לחלשים במבחן עם ספרים פתוחים (המבחן פחות "מבחין").

39 תודה על הסבלנות וההקשבה
תם, ובודאי שלא נשלם... תודה על הסבלנות וההקשבה

40 חלק ראשון מושגים ורקע

41 מהו "מבחן"? מבחן הוא תהליך שיטתי להתבוננות בהתנהגות, בידע או ביכולות, ותיאור של ממצאי ההתבוננות בעזרת סולמות מספריים או קטגוריות קבועות (Cronbach, 1990, p. 32) מבחנים הם מסוגים שונים, כשהסיווג מתבסס על מטרות ההערכה, ובמיוחד – על השימוש הצפוי בתוצרי ההערכה. נתבונן בסוגים השונים של מבחנים...

42 לשם מה מבחנים? למבחן יכולות להיות 8 מטרות אפשריות (שאינן מוציאות האחת את זולתה): 1. בדיקה של רמת השליטה של תלמידים במיומנויות או בידע ספציפיים. 2. מדידת שינוי והתפתחות לאורך זמן 3. דירוג תלמידים במונחים של הישגים 4. אבחון קשיים של תלמידים 5. הערכת האפקטיביות של תכנית הלימודים 6. הערכת שיטות ההוראה של המורים 7. עידוד הרגלי למידה טובים של התלמידים 8. הניעת התלמידים.

43 סוגים של מבחנים מיון המבחנים העיקריים נעשה על פי :
מטרות השימוש בממצאי המבחנים (נורמה וקריטריון, הערכה מעצבת ומסכמת). התכנים של המבחנים (הישגים, כושר, משכל) אפשרויות התקנון (סטנדרטיים ולא סטנדרטיים) מבנה התשובות (סגורות, פתוחות) טכניקת הבחינה והציינון (ידניים, ממוחשבים) מספר הנבחנים ביחידת זמן אחת (יחידניים, קבוצתיים)

44 מדידה לפי קריטריון ומדידה לפי נורמה
מדידה לפי קריטריון ולפי נורמה הם מושגים בסיסיים וחשובים בתורת המבחנים. בשתי צורות המדידה (לפי קריטריון ולפי נורמה) התלמיד נבחן (במבחנים בעלי אופי שונה) ומקבל ציון ברור ומוחלט (במספרים בין 0 ל-100, נניח לשם הדוגמה: 70 נקודות). השאלה עתה היא: כיצד "מפרשים" את הציון "70" שהתלמיד קיבל? את הציון הזה מפרשים באופן שונה בכל אחת מצורות המדידה.

45 מדידה לפי קריטריון במדידה לפי קריטריון נקבעים מראש:
מה התלמיד צריך לדעת ואיך יפגין את ידיעותיו מה הניקוד שיינתן לתשובה לכל שאלה מה נחשב "עובר", "בינוני", "טוב", "טוב מאוד" ו"מעולה". הקביעות האלה אינן מובנות מאליהן, והן יכולות להשתנות ממורה למורה, ובודאי מבית הספר אחד לאחר.

46 מדידה לפי נורמה מדידה לפי נורמה מוסיפה לציון (70) שהתלמיד קיבל משמעות של השוואה לציון שקיבלו תלמידים אחרים (באותה כיתה או בכיתה אחרת, או בבית ספר אחר, או במדינה אחרת). ישנם אנשי מדידה שטוענים שהקביעות הקשורות במדידה הן שרירותיות, ועל כן צריך להעדיף את המדידה לפי נורמה.

47 מבחני נורמה ומבחני קריטריון
מבחנים המבוססים על סטנדרטים הם תמיד מבחני קריטריון, כשהקריטריון הוא הסטנדרט. מבחני נורמה שימושיים יותר בהערכת תכניות. מבחני קריטריון יכולים להתמקד בנושאי הקריטריון (לעתים קרובות: הישגים). מבחני הנורמה צריכים להיות רחבים ומקיפים יותר, שהרי תלמיד (המשווה לחבריו) יכול להיות טוב בתחום אחד ופחות טוב באחר, ואת שני התחומים (או יותר) יש להביא בחשבון בעת ההשוואה בין תלמידים שונים.

48 סוגי ההחלטה וסוג המדידה
שני סוגי המדידה, לפי נורמה ולפי קריטריון, דרושים לצורך קבלת החלטות חינוכיות. לפי סוג ההחלטה שצריכה להתקבל, קובעים את סוג המדידה. סוג ההחלטה סוג המדידה הכוונה וייעוץ קריטריון + נורמה הצבה (בכיתה, בקבוצה) נורמה סיווג תעודת סיום (הצלחה/כשלון) קריטריון הישגים קריטריון בדרך כלל, וגם נורמה

49 מבחני הערכה מעצבת ומסכמת
סוגים של מבחנים (המשך) מבחני הערכה מעצבת ומסכמת מבחני הערכה מעצבת מיועדים לשפר הישגים והתנהגויות במהלך ההוראה, ומבחני הערכה מסכמת - לאחר תום ההוראה, ולשם קביעה מה השיגה ומה לא השיגה. ולמי שהאוכל מדבר אליו... כשהטבח טועם את המרק שהוא מכין – זאת הערכה מעצבת... כשהאורח במסעדה טועם את המרק שהטבח הכין – זאת הערכה מסכמת...(Scriven, 1967, p. 19)

50 סוגים של מבחנים (המשך) התכנים של המבחנים
מבחני הישגים, מבחני כושר (או יכולת) ומבחני משכל שייכים לשלוש קטגוריות שונות ונבדלות, והם מודדים היבטים שונים של התפקוד המנטאלי. מבחני הישגים: מודדים את רמת ההישגים (הלימודיים – העיוניים והמעשיים) פרי הלימודים בעבר. הם "מכסים" "משהו" שמוסד חינוכי לימד באופן ישיר (קריאה, ידע וכיוב). במבחנים אלה חשוב במיוחד תוקף התוכן של המבחן.

51 התכנים של המבחנים (המשך)
סוגים של מבחנים (המשך) התכנים של המבחנים (המשך) מבחן שליטה (Mastery test): מבחן הישגים בנושא או במיומנויות מוגבלות שמיועד לקבוע האם התלמיד שולט בחומר מסוים (מצפים שכל התלמידים ישלטו ב-100%). במסגרת סוג זה של מבחנים מתמקדים בדרך כלל ברמות מינימום (Minimum competency).

52 התכנים של המבחנים (המשך)
סוגים של מבחנים (המשך) התכנים של המבחנים (המשך) מבחני כושר (יכולת) (Aptitude tests): בודקים יכולות עכשוויות של תלמידים (או מבוגרים) והם מיועדים בדרך כלל לנבא הצלחה עתידית. אלה בודקים יכולות כמו יכולת דיבור רהוט, כתיבה, ביצועים שונים, הבנה מילולית ויכולת מספרית, ידע מכני, הבנה וכיוב. יש חשיבות רבה לתוקף תלוי קריטריון של המבחנים האלה.

53 התכנים של המבחנים (המשך)
סוגים של מבחנים (המשך) התכנים של המבחנים (המשך) מבחני משכל: מודדים את היכולת המנטאלית ("אינטליגנציה"), לשם הבנת התפקוד העכשווי. אלו כוללים מבחני משכל כלליים ויכולת למידה. תוקף המבנה (Construct validity) הוא החשוב בסוג זה של מבחנים. בין הציונים המופקים משלושת הסוגים של המבחנים האלה ישנו בדרך כלל מתאם סטטיסטי גבוה. החפיפה בולטת במיוחד בשאלות (תשובות) "פתוחות". ואז השאלה היא: האם הן בודקות הבנת הנקרא או ידע? ישנן שאלות שכוונת מחבריהן היא לבדוק ידע – אך הן בודקות יכולת מנטאלית!

54 מיון לפי אפשרויות תקנון
סוגים של מבחנים (המשך) מיון לפי אפשרויות תקנון מבחנים סטנדרטיים ולא-סטנדרטיים: מבחן נקרא "סטנדרטי" כאשר תכני המבחן, המבנה שלו וכללי הציינון נקבעו כך שהציונים המופקים ממנו בזמנים ובמקומות שונים ניתנים להשוואה באופן מלא. הפירוש המעשי של הסטנדרטיזציה (תקנון) הוא שאם התקנון מושלם, כל בוחן (כאילו) נותן את אותו המבחן בכל מקום ובכל זמן, ואם הפרוצדורה של העברת המבחן וציינונו היא אובייקטיבית - כל בוחן יגיע לאותה מסקה בנוגע לאותו נבדק.

55 סוגים של מבחנים (המשך) סיווג לפי מבנה התשובות
מבחנים "פתוחים" (Construction tests): במבחנים אלה הנבחן מנסח ("בונה") את התשובות (אלה נקראים גם "מבחני מאמר" –Essay tests ) – תשובות ארוכות או קצרות. מבחנים "סגורים" (רב- ברירתיים, מבחנים "אובייקטיביים"): דורשים בחירה בין מספר תשובות אפשריות, בדרך כלל בנוסח של "נכון/לא נכון".

56 סיווג לפי מבנה התשובות (המשך)
סוגים של מבחנים (המשך) סיווג לפי מבנה התשובות (המשך) תשובות סגורות ניתנות לעיבודים סטטיסטיים מעניינים וחשובים, ותורה שלמה נשענת עליהם (ניתוח פריטים, IRT). תשובות סגורות מעודדות שינון, לימוד של עובדות ללא הקשר כולל. תשובות פתוחות מעודדות הבנת מושגים, פיתוח מצוינות, פתרון בעיות, הבנת מושגים והתמודדות אתם...

57 סיווג לפי מספר הנבחנים ביחידת זמן אחת
סוגים של מבחנים (המשך) סיווג לפי מספר הנבחנים ביחידת זמן אחת יחידניים: מאפשרים התבוננות בתגובות של יחיד, בגמישות ובאופן שמותאם לצורכי היחיד ולמאפייניו. קבוצתיים: מאפשרים בחינה של אנשים רבים ביחידת-זמן אחת.הם צריכים להתחשב בהטרוגניות הקבוצה מנקודות-ראות רבות (זמן, יכולות, הבנה וכיוב).

58 מיון לפי טכניקת הבחינה והציינון
סוגים של מבחנים (המשך) מיון לפי טכניקת הבחינה והציינון מבחנים "ידניים": מבחני "נייר ועפרון" (ציינון ידני או ממוחשב) מבחנים ממוחשבים: מבוצעים על ידי מחשב בכל שלבי הבחינה. מאפשרים מידה מסוימת של שילוב בין יתרונות המבחנים היחידניים והקבוצתיים.

59 אם יש בידנו אפשרות לבחור בין הסוגים השונים של המבחנים – במה נבחר?
זכרו נא: המבחן – על תכניו, מבנהו, דרך העברתו וציינונו – הוא חלק בלתי נפרד מן האידיאולוגיה והפילוסופיה הפדגוגית שלנו. לפיכך, המבחן צריך להיות בהתאמה מלאה עם האידיאולוגיה הזאת ולשקף אותה ככל שאפשר...