קלריטה ואפרים מצגות
"סבא לוי"
חזון המוזיאון המוזיאון שואף לאסוף, לתעד ולאחסן את המורשת המוזיקלית של העם היהודי בכללותו עם ייצוג מכל התפוצות. מסמכים היסטוריים עיקריים הכוללים משוררים החשובים ביותר וכתביהם יוצגו אף הם. אוספים כוללים כתבי יד, כלי נגינה מרחבי העולם, אמנות חזותית ותלבושות אתניות יספרו מחדש את הפולקלור של כל אחת מהקהילות בתפוצות הייחודיות יוצגו במוזיאון. זה ממחיש את המגוון ועושר של העם היהודי לאורך גלותו בכל המדינות.
המוסיקה מדברת ישירות לנשמה המוסיקה מדברת ישירות לנשמה. המסר והכוח של המוסיקה מהדהד בתוכו של כל אדם בתחומים שמעבר לשליטת השכל וההיגיון. כל בני האדם אוהבים מוזיקה. כיכר המוסיקה נוצרה בלב ליבה של העיר ירושלים כדי לאחד את האנושות דרך השמחה של המנגינה. מקום בו כל אחד יוכל לשיר ולרקוד ללא הבדל תרבות, גזע, מעמד חברתי או דת. כבר לפני שלושת אלפי שנים, בבית המקדש בירושלים, העלאת הקורבנות היתה בליווי מוסיקה. הניגונים בבית המקדש ליוו את כל מי שרצה להתקרב לבורא ועזרו לכל העולים לרגל למלא את החסר להם בנשמתם. על פי האגדה, המוסיקה העברית הקדושה הזאת נפוצה בעולם לאחר חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה. המנגינות המופלאות של בית המקדש התערבבו בין שבעים אומות העולם וחדרו לתרבותן. עכשיו, חזרו המנגינות האלו לירושלים, זאת לאחר שספגו חוזק וכוח אצל שבעים האומות. המוסיקה הזאת תתנגן ותושר בכיכר המוסיקה 365 ימים בשנה, מהבוקר ועד הלילה במקצב ובצליל שיביאו לבאי הכיכר עונג, שמחה והרמוניה.
כיכר המוסיקה ממוקמת בנחלת שבעה בין הרחובות שמאי והלל. מטרת הקמת מקום ייחודי זה שיהפוך לאחד מהסמלים החשובים של העיר ירושלים בעולם כולו. הכיכר תהיה מקום בו יתקרבו הקהילות השונות של ירושלים, ספרדים ואשכנזים, חרדים ופחות דתיים, יהודים וערבים, ישראלים ותיירים, עשירים ועניים, רוסים, צרפתיים, אמריקאים וכל הלאומים האחרים החיים בעיר ומבקרים בה.
פרויקט כיכר המוזיקה הינו קומפלקס המורכב מהמיזמים הבאים: • במה מוסיקאלית • בית ספר לריקוד, למוסיקה ולקומדיה • מוזיאון למוסיקה עברית • אודיטוריום • אולפן הקלטות • מסעדות איכותיות • ספריית מוסיקה עברית • גלריה לאמנות המוזיקה • פאב • מלון המוסיקה • חנות המוסיקה • מוזיאון • אולם • חניון כיכר המוסיקה הינו פרויקט שמשתלב בתהליך חידוש מרכז העיר ירושלים, והוא חלק מחידוש הבתים, השכונות, הגנים, המבנים, בניין הרכבת הקלה והפיתוח תרבותי שהתעצם בשנים האחרונות. כיכר המוסיקה הינו פרי של שנים רבות של התבוננות ומחקר על אחדותו של העם העברי ועל הדרך הטובה ביותר לשפוך אור אל אומות העולם. אפשר להשלים פרויקט זה רק בירושלים, משום שהעיר הזאת היא הקשר האמיתי בין הבורא לבין האנושות, בין הזרמים השונות של העם היהודי ובין עם ישראל לבין אומות העולם. “להתאחד בשמחה על ידי מוסיקה”, הינו המשפט שמסכם את הפרויקט הזה. אני מקווה שהוא יהיה לכולם מקור להשראה ולרווחה.
לורנט לוי, היזם של פרויקט כיכר המוזיקה לורנט לוי, יהודי אמיד מצרפת, היה בעל החזון לכיכר. לורנט, יהודי דתי, מספר בעיניים בורקות שיש יותר מדי שנאת חינם ומשם הגיע חורבן בית המקדש. אחרי 2000 שנה של גלות חזרנו לארץ הוא מספר, והמוזיקה, יש בה לקרב לבבות ולחבר אנשים. הוא מוסיף, שדויד, כשבנה את ירושלים, ניגן על נבל וכתב תהילים. בבית המקדש שרו וניגנו כשהקריבו קורבן. זו מטרת כיכר המוזיקה – לקרב לבבות! אל לורנט הצטרף אלדד לוי (הם לא מקורבים) כשאלדד הגיע לנגן בהכנסת ספר תורה שלורנט עשה להוריו. אלדד עזר לו לגבש את הקונספט של המקום ושל המוזיאון ורעיון האודיטוריום ומאז הם בונים הכל יחד, כשאלדד מנהל את המוזיאון. המוזיאון לא גדול אבל ממוקד וייחודי. הוא מעוצב בהידור, כולל תצוגות של כלים מכל היבשות והתקופות ומשופע במולטימדיה. ויש בו הפתעות כמו דגם של בית המקדש עם מערכת של Virtual Reality שדרכה "מטיילים" בבית המקדש ושומעים את הצלילים שלו. המוזיאון מחולק לפי אזורים ויבשות. בכל אזור יש מבחר כלים, אחד מכל סוג בדרך כלל, שהגיעו מהאזור. בכל חדר כמעט יש תצוגות אינטראקטיביות שבהן ניתן לשחק בין אם זה סוג של טריוויה מוזיקלית, משחק הכולל נגינה בכלים, ופעילויות אישיות וקבוצתיות. ניכר שבכל משחק יש רמז ליהדות ולנושאים מהמקרא.
הביקור הראשון שלנו היה במסגרת טיול מאורגן, שנמשך כשעתים בלבד הביקור הראשון שלנו היה במסגרת טיול מאורגן, שנמשך כשעתים בלבד. על כן לא יכולנו להתרכז בכל פרט ופרט שבתצוגה, אבל ההתרשמות הראשונה הייתה שכאן נעשה צעד חשוב להכרת המוסיקה של הקהילות היהודיות, ולא רק, אלא של המוסיקה האתנית של האזור כולו. המוזיאון בנוי אולמות אולמות. כל אולם מוקדש לאזור מסוים. בכל אולם מוצגים הכלים המקוריים של המקום והאזור שמסביב לו. אנו נביא בפניכם מצגת שמנסה להציג במבט חטוף את יופיו וחשיבותו של המקום. לצערנו צילום האולמות והכלים נעשה בצורה מהירה ולא היה בידינו להתעכב על כל כלי וכלי. אנו מתנצלים על איכות הצילומים ועל העדר הסברים על הכלים המופיעים במצגת. המוזיאון חדש. הוא נחנך לפני כשישה חודשים, ועדיין לא הודפס ספר המוזיאון או קטלוג של הכלים המוצגים בו. במצגת תוכלו להתרשם מיפי האולמות (החללים), המייצגים נאמנה את מקום מוצאם של המוצגים. לדוגמה האולם המרוקאי על קירותיו ותקרתו יוצרו בשלמותם, ביד אמן, במרוקו עצמה.
חלל מרכז אסיה מרכז אסיה - החלל כולל אלמנטים תרבותיים שמקורם באיראן, אזרבייג'ן ובוכרה. החל מארכיטקטורה ייחודית וכלה בסרטון קצר המתעד את התרבות ואורחות החיים שם. לאורך הקירות מוצבים כלי הנגינה העתיקים המאפיינים את התרבויות הללו כגון: זורנה כורדית, זארב פרסי, רובאב בוכרי, פאנדור קווקזי ועוד. כלים רבים ומיוחדים שאפשר לשמוע את צלילם דרך אזניות הסיור. המבקרים בחלל יכולים להנות ממשחק אינטראקטיבי בסגנון 'גיטר הירו' המאפשר למבקרים לחוות נגינה עם הצלילים המקומיים.
סנטור פרסי Santur
חברנו יצחק מנגן על סנטור פרסי
עוד Oud
קאנון טורקי Canon
חליל בנצורי Bansuri Flute
2 אולם מרוקו-אנדלוסיה
מרוקו - אנדלוסיה - מוקדש למסורת המרוקאית ולהשפעות הספרדיות מרוקו - אנדלוסיה - מוקדש למסורת המרוקאית ולהשפעות הספרדיות. המוסיקה במקום היא מרוקאית-אנדלוסית. המבקרים יוכלו ליהנות מסרטון המציג את התרבות המקומית וכלי נגינה ייחודיים לאזור ביניהם, ג'ונברי מרוקאי, קאחון מלבני, ראבאב מרוקאי ועוד. בנוסף ניתן ליהנות מ"שולחן ארבעת היסודות" משחק אינטראקטיבי, בו יכולים המבקרים להתנסות בנגינה בכלים המיוחדים.
גימבורי מקצועי Profesional jambore סיטיר פסיפס Sitir Mosaic גימבורי מקצועי Profesional jambore
רבאב מרוקאי מקורי Rebab
כחון מיתרי כלי הקשה מלבני Cajon
מזמר תוניסאני Tunisian singer
סינטיר אז'וז' Sintir Azuz
חלל עירק -חלב
המשחק האינטראקטיבי כולל שאלות עליהן ניתן לענות באמצעות הטאבלט. עירק, סוריה, מצרים והודו - חלל המעוצב בשלל סגנונות ובצבעי אדמה, קשתות ארכיטקטוניות מרשימות. על תקרת החלל הקמורה, תאורה ייחודית שמשרה בחלל אווירה של רוגע ושלווה. בחלל זה פינת האזנה בה יוכל המבקר להקשיב לשלל סגנונות המוסיקה והפיוט העתיקים המאפיינים את יהדות בבל, חאלב, מצרים וקוצ'ין. בין כלי הנגינה המוצגים: נבל מקראי, עוד סורי, שהנאי הודי, דרבוקה מצרית, דודוק ארמני ועוד. המשחק האינטראקטיבי כולל שאלות עליהן ניתן לענות באמצעות הטאבלט. עוד ערבי Oud
פריים דף סורי Suri Frame drum
כינור סורי Syrian violin
גיטרעוד - Guitaroud סיטאר הודי קטן - Sitar
טמפורה Tampura סארוד הודי גדול Sarod
דרבוקה מצרית Darbuka
רבאב כינור בדואי Bedouin Violin
קאנון ערבי Kanoun
חלל אירופה אירופה ואשכנז - חלל המשלב בין התרבות היהודית האירופאית הוותיקה והעכשווית. חלל אירופה ואשכנז מוצג כספר דיגיטלי ענק המעניק חוויה אינטראקטיבית בו ניתן למצוא פרטים ביבליוגרפיים על דמויות מפתח שהשפיעו על המוסיקה היהודית המוצגת בכל שאר החללים. תקרת ורצפת החלל מייצגות תקופות שונות בהיסטוריה היהודית, מלווה בצלילי פעמוני רוח התלויים מעל התצוגה המרכזית בחדר. בין כלי הנגינה בחלל זה ניתן למצוא חמת חלילים סקוטית, כינור פולני, ציתר צרפתי, סקסופון טנור, קרן אירופאי ועוד.
לירה 5 מיתרים Lira
חליל פרואני טאראקה Taraka חליל במבוק Bamboo Flute חליל צד נפאלי Side Flute
חלל בלקן
ארצות הבלקן - חדר המעוצב בצבעים כחולים ובהירים בהשראת האזור ארצות הבלקן - חדר המעוצב בצבעים כחולים ובהירים בהשראת האזור. בחלל מוצג סרטון בו יספרו יהודים שחיו באזור על התרבות המיוחדת ואורח החיים המוסיקלי הייחודי בבלקן. המבקרים בחלל זה יהנו ממשחק אינטראקטיבי תחרותי בו יבדקו את מיומנותם בכלי נשיפה אופייניים לאזור. בין כלי הנגינה המוצגים בחלל זה ניתן יהיה למצוא את הבוזוקי היווני, באללייקה בולגרית, גוסלה יוגוסלבי וקלרינט טורקי.
. חלל אפריקה ותימן אפריקה ותימן – חלל המעוצב בהשראת הקשר המיוחד של היהודים באזור אל האדמה והרוחניות. רוב כלי הנגינה המוצגים בחלל הינם כלי הקשה שמקורם במדינות מרכז אפריקה השונות. בחלל זה יוכלו המבקרים להתנסות בעצמם בנגינה בכלי הקשה אלקטרוניים שצלילם ישמע רק דרך אוזניות הסיור. בין כלי הנגינה המוצגים בחלל זה: קורה אפריקאית, פעמון דון דון, תוף גינאה כרר נבל אתיופי ושופרות תימנים.
באולם הקטן המוקדש ליהדות תימן בולט במיוחד העדר כלי נגינה נסוגים שונים כפי שאנו פוגשים בתפוצות האחרות. הליווי הכלי לשירים ולריקודים המבוצעים על ידי הנשים והגברים מוגבל לשימוש בתופים וכלי נקישה, שבעיקרם הם כלי מקצב. העדר כלי נגינה מלודיים מוסבר באיסור החל על נגינה בכלי זמר בשל האבל על חורבן בית המקדש, דבר המקובל על כל עדות ישראל. אך בניגוד ליהודי תימן, מקיימות כל העדות את האיסור בעבודת בית הכנסת ולא החמירו באשר לאירועי השמחה השונים שנערכו בימי חול מחוץ לבית הכנסת. אפשר שעל יהודי תימן פעלה גם השפעת הסביבה המוסלמית שחכמיה הטיפו נגד הנגינה בכלי זמר וגרמו למיעוט השימוש בהם. מאידך גיסא יש לזכור, כי הליווי הקצבי מהווה גורם מהותי בשירת הגברים והנשים, בייחוד בשירי הריקוד וההליכה, וחלק בלתי נפרד מאמנות הביצוע של הזמרים והזמרות המפליאים להשמיע בעת שירתם תבניות קצב מגוונות ומורכבות (טבל, פח, צחן) פח מכל נפט שרוקן מתוכנו. שימש כלי ההקשה בשירת הגברים משירי הדיואן. תף וטבל שני סוגים בתימן: א. דף - תוף מסגרת קטן המשתייך לפי המיון המדעי למשפחת הממברנופונים שבהם מופק הצליל בעזרת ממברנה (עור) ורעידתו יוצרת את הקולות. נפוץ בשירת נשות צנעא ומנאכ'ה: המשוררת הראשית מתופפת בו ורעותה נוקשת על הצחן; ב. טבל - תוף בעל שני ראשים אשר עליהם נמתח עור משני הצדדים. הטבל נפוץ בעיקר בקהילות הכפריות. צחן טס נחושת. כלי ההקשה בשירת הנשים בדומה לפח בשירת הגברים. הצחן הוא כלי בית ועל כן ההקשה בו אינה נחשבת נגינה. הנשים מקישות בו באצבעות מטובעות כדי להפיק צליל חד.
חלל עברי
החלל העברי, האחרון מבין שבעת החללים המוזיקליים, מוקדש לקיבוץ הגלויות ולעברן המיוחד של ארץ ישראל וירושלים. לצד כלי הנגינה מוצגים גם כתבים של יהודים שסיפרו על ארץ ישראל בתקופות שונות בהיסטוריה, החל מתקופת בית המקדש הראשון ועד זמננו. בין כלי הנגינה שמוצגים בחלל ניתן למצוא שופרות שונים, נבל מקראי וכלי נגינה מודרניים שונים. בחלל העברי יכולים המבקרים לסייר בדגם של בית המקדש באמצעות משקפי מציאות וירטואלית, להאזין למוזיקה מקורית ולקחת חלק בעבודות בית המקדש השונות.
מזוזות מוזיאון המוזיקה מזוזות מוזיאון המוזיקה
קבאסה אמריקאית Kabasa
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: מקורות: http://hebrewmusicmuseum.com/he http://kikar-hamusica.com/he/ https://he.wikipedia.כלי נגינה https://keshet-loves.blogspot.co.il/2016/09/blog-post_51.html?m=0 http://condelight.blogspot.co.il/2016/06/im-jerusalem-music-museum.html קלריטה ואפרים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: www.clarita-efraim.com chefetze@netvision.net.il ינואר 2017