הערכת "תוכנית התערבות טיפולית" בחשבון לילדי גן חובה לקראת כתה א' גב' מיקי חרמוני וד"ר אנאבל ליפסיק-פרידלנדר כנס מחקר אקדמית גורדון אוקטובר 2015

לפרופ' ליהוא זיסברג לפרופ' טלר לוועדת המחקר של האקדמית גורדון לד"ר נלי מלג'אק לגב' דסי סגל לגב' אסתי פינסקר לדר' ג'יזל נחאס למדריכות החשבון בסדנא

מטרת המחקר מטרות המחקר הנוכחי סדנאות המוכנות לילדי גן חובה (דוברי עברית וערבית) קיימות ופועלות למעלה מ- 20 שנה באקדמית גורדון עד היום לא נעשה מחקר הערכה בנושא מטרות המחקר הנוכחי לבדוק את תרומתה והשפעתה של "תכנית התערבות" בסדנא, המכינה את ילדי גן החובה בתחום החשבון, לקראת כניסתם לכיתה א'. לתקף את אבחון "מושג המספר המקוצר" המבוסס על האבחון שכתבה הגב' ד. סגל

הקשר בין הקורס – סדנא - הדרכה לאורך כל השנה הסטודנטים מתנסים בסדנאות עם תלמידי בית ספר בהעברת אבחון ובניית תוכנית התערבות מותאמת שנה ג' לאחר כל מפגש בסדנא מתקיימת הדרכה מקצועית לכל זוג סטודנטים על ידי המדריכים המומחים בתחום לאור ממצאי האבחון בונים ביחד עם המדריכים "תכנית התערבות טיפולית מותאמת" מתנסים בסדנאות המוכנות בהעברת אבחון בחשבון ובשפה שנה ב' – סמסטר ב' לומדים את הקורס: "מושג המספר" – אבחון וטיפול שנה א' סטודנטים במסלול לחינוך מיוחד - סדירים

’מוכנות לכיתה א העיסוק במושג, דרכי הבדיקה שלו והשלכותיו נמצאים עשרות שנים במרכז הדיון הציבורי והמקצועי, בעיקר בארה"ב ובבריטניה. עד שנות ה-60 רווחה הדעה, שהיכולת להפיק תועלת מלימוד פורמלי קשורה: בגיל הכרונולוגי (גרדלר, 1992) בקצב ההתפתחותי האישי, הקשור למושג "בשלות" - מערכת העצבים (גיזל, 1940). משתמע מתיאוריה זו, שכאשר הילד אינו מגלה מוכנות על פי תגובתו למבחני מוכנות, תדחה כניסתו לכיתה א'. (תיאוריית השלבים של פיאז'ה פורשה בזמנו ע"י רבים כתומכת בתפיסה זו) החל משנות ה-60 הושם הדגש על תפיסות המתמקדות בהשפעת הסביבה החינוכית בטיפוח יכולותיו ותפקודיו של הילד.

התערבות בגיל הרך כיום רווחת התפיסה החינוכית התערבותית המתבססת על מחקרים שהראו כי, איתור מוקדם של קשיים בגיל הרך והתערבות חינוכית בדרכים הולמות לסגנון הלמידה והחשיבה של הילד, מאפשרים להתגבר על איטיות ועל מגבלות סביבתיות. מחקרים מראים שהתערבות בגיל הרך: בעלת יכולת מקסימלית לשיפור ולצמצום הפערים תורמת לילדים המגלים עיכוב בשלבים התפתחותיים, להיות מוכנים יותר לקראת כניסתם לבית הספר ( ;Rosenberg et al, 2008 2014 Clements & Samara, )    

מוכנות לחשבון מוכנות לחשבון = איתור תחומי ידע ומיומנויות ספציפיות המקדימים את רכישת החשבון. מחקרים מראים: שמיומנויות מספריות מוקדמות, מנבאות באופן מדויק הישגים מתמטים בשלבים מאוחרים יותר שתפיסת המתמטיקה היא סדרה של מיומנויות חישוב והבנה בדגש על תכנים, אימון ומיומנויות זכירה. אחרים, המתבססים על תורתו של פיאז'ה טוענים, שספירה ומנייה ובהמשך מיומנויות חישוב צריכות להתבסס על התנסות ישירה עם עצמים מוחשיים. Aunola, Leskinen, Lerkkanen, and Nurmi, 2004; Duncan et al., 2007; Geary, Hoard, Nugent, and Bailey, 2013; Jordan, Kaplan, Ramineni, and Locuniak, 2009; Siegler et al., 2012 

התערבויות בתחום החשבון מחקר סקירה מראה כי התערבויות שנמצאו כמועילות ביותר היו אלו: שבהן מטרות התוכנית היו ברורות שהיה מוגדר מראש מהם היעדים המצופים מהילדים בסוף התהליך שבהן ניתן ליווי צמוד ותומך למורים שהיו אמורים בפועל, לבצע את ההתערבות ( Chambers., Cheung & Slavin, 2006)

שאלות המחקר הסדנאות עוסקות באבחון ולימוד שלוש המיומנויות הבסיסיות המכינות ללמידה פורמאלית. המחקר התמקד בתחום החשבון בניסיון לבדוק: האם יש הבדל במיומנויות החשבון של ילדי הגן לפני השתתפותם בסדנת המוכנות ולאחריה? האם יש הבדל בהישגים הלימודיים בחשבון אצל ילדי הגן אשר השתתפו בסדנת המוכנות לעומת ילדי הגן, שלא השתתפו בסדנא? האם יש הבדלים בין ילדים דוברי עברית לבין ילדים דוברי ערבית?

השערות המחקר מיומנויות והישגים בתחום החשבון של ילדי הגן יהיו גבוהים יותר לאחר השתתפותם בסדנת המוכנות, בהתייחס למיומנותם והישגיהם בחשבון לפני תחילת הסדנא ובהשוואה לילדי גן שלא השתתפו בסדנא. יהיה הבדל בין ילדי הגן דוברי עברית לבין ילדי הגן דוברי ערבית במיומנויות ובהישגים בחשבון לפני השתתפותם בסדנת המוכנות ואחריה.

השיטה אוכלוסיית המחקר: במחקר השתתפו 81 ילדי גן חובה דוברי עברית וערבית. 52 ילדים השתתפו ב "סדנת המוכנות לכיתה א" באקדמית גורדון (קבוצת הסדנא) 29 ילדים היוו את קבוצת הביקורת. הילדים לומדים בגנים הממוקמים בשכונות מסביב למכללה, שכונות אלו ממעמד סוציואקונומי בינוני. המדגם הינו שיפוטי מאחר שהגננות בגנים בהם לומדים הילדים היו אלו שאיתרו את ילדי הגן הזקוקים ל "תוכנית התערבות בחשבון". קבוצת הביקורת נדגמה מאותם הגנים של ילדי הסדנא ואף הם אותרו ע"י הגננת כמתקשים בחשבון. במחקר השתתפו כל 106 הסטודנטים הלומדים בשנה ב' במסלול לחינוך מיוחד באקדמית גורדון.

השיטה כלי המחקר: הישגים לימודיים בחשבון הוערכו בתחילת הסדנא ובסופה בעזרת אבחון: "מושג המספר" המקוצר, שנכתב ע"י מיקי חרמוני ואסתי פינסקר - המבוסס על האבחון הקיים של ד. סגל (2001). האבחון כולל 206 פריטים בהם ניתן לקבל ציון 1 או 0. (1 פירושו יודע ו- 0 אינו יודע) הציון המקסימלי שניתן לקבל: 206 נקודות. המהימנות הכללית של האבחון המקוצר (על פי המחקר הנוכחי) היא 91.=α.

השיטה תיאור האבחון: האבחון מורכב מ- 7 חלקים: פרטים אישיים תפקוד מוטורי – מרחבי משמעות כמותית לא רציפה משמעות סידורית משמעות כמותית ומשמעות סידורית סמלים גרפיים סיפורים חשבוניים

השיטה הליך המחקר הסטודנטים הלומדים בשנה ב' במסלול לחינוך – מיוחד: מתנסים בסדנאות למידה לילדי גן חובה מתצפתים על ילדי הגן באמצעות דף שאלות מכוון ובתאום עם הגננת בגן, ללא ידיעת הילדים מאבחנים אותם בתחום החשבון (בתחילת הסדנא ובסופה) בונים תוכנית התערבות בעזרת מדריכי הסדנא על פי ממצאי האבחון מלמדים את התכנים בהם התגלו קשיים. עבודת הסטודנטים מתבצעת בזוגות

הממצאים בוצעו הניתוחים הסטטיסטיים הבאים: ההבדלים בין ילדי הגן בהישגים בחשבון לפני ואחרי הסדנא ובין קבוצת הסדנא וקבוצת הביקורת נבדקו על ידי ניתוח שונות מדידות חוזרות עם משתנה אחד תוך נבדקים (לפני ואחרי הסדנא) ומשתנה בין נבדקים (קבוצת הסדנא וקבוצת ביקורת). על מנת לבדוק את ההבדלים בין ילדים דוברי ערבית ועברית התבצע ניתוח שונות מדידות חוזרות עם משתנה אחד תוך נבדקים (לפני ואחרי) ושניים בין נבדקים (סוג קבוצה ושפה).

זמן לפני אחרי לוח 1 : ממוצעים וסטיות תקן של הישגים בחשבון לפני לוח 1 : ממוצעים וסטיות תקן של הישגים בחשבון לפני הסדנא ואחריה לפי סוג הקבוצה (סדנא ובקורת) זמן סוג קבוצה ממוצע סטית תקן N לפני סדנא 142.2 25.1 52 ביקורת 140.1 27.2 29 סה"כ 141.0 25.7 81 אחרי 163.6 21.8 143.8 32.3 156.5 27.5

נמצא הבדל מובהק ( 78)= 33,552 , p‹.01, 2)F) בהישגים בחשבון לפני ואחרי ללא התייחסות להשתייכות לקבוצת ניסוי או ביקורת. כאשר לפני הממוצע היה נמוך ,25.7) = SD)M=141)) מאשר אחרי ,(27.5= SD)M=156.5)). לגבי אפקט האינטראקציה בין זמן (לפני או אחרי)לבין להשתייכות לקבוצה(סדנא או ביקורת) נמצא הבדל מובהק בהישגים בחשבון ( 78)= 16.57, p‹.01, 2)F). בקבוצת הניסוי הממוצע עלה מ-142 נקודות לפני הסדנא ל-163 אחריה, לעומת זאת בקבוצת הביקורת הממוצע עלה מ-140 ל-144נקודות. מבחינת הפיזור הקבוצה ההומוגנית ביותר הייתה קבוצת הניסוי אחרי הסדנא ( 21.8=SD) וההטרוגנית ביותר הייתה קבוצת הביקורת אחרי (32.3=SD)

תרשים 1: הישגים בחשבון לפני הסדנא ואחריה לפי סוג הקבוצה (סדנא ובקורת) תרשים 1: הישגים בחשבון לפני הסדנא ואחריה לפי סוג הקבוצה (סדנא ובקורת) 21 4 P<0.01

לוח 2: ממוצעים וסטיות תקן של הישגים בחשבון לפני הסדנא ואחריה לפי סוג הקבוצה(סדנא ובקורת) ושפה (עברית וערבית)   סוג קבוצה שפה ממוצע סטית תקן N הישגים לפני סדנא עברית 143.1 24.7 34 ערבית 140.7 26.4 18 Total 142.2 25.1 52 ביקורת 147.8 23.0 20 122.9 29.1 9 140.1 27.2 29 אחרי 162.1 20.5 166.4 24.3 163.6 21.8 156.9 22.3 114.5 32.8 143.8 32.3

לגבי אפקט האינטראקציה בין זמן (לפני ואחרי) לבין השתייכות לקבוצה(קבוצת הסדנא או ביקורת) ובין שפה נמצא הבדל מובהק בהישגים בחשבון ( 78)=7.334, p‹.01, 2)F). התלמידים דוברי ערבית בקבוצת הניסוי גילו לפני הסדנא ממוצע נמוך (M=140) מדוברי העברית (M=143) אך אחרי הסדנא לדוברי הערבית ממוצע גבוה יותר (M=166) מאשר דוברי העברית M=162)). קבוצת הביקורת של ילדים דוברי הערבית הייתה הקבוצה היחידה בה נרשמה ירידה בהישגים לפני המחקר (M=122) ובסיומו (M=114) . .

תרשים 2: ממוצעים וסטיות תקן של הישגים בחשבון לפני הסדנא ואחריה לפי סוג הקבוצה(סדנא ובקורת) ושפה (עברית וערבית)

מגבלות המחקר מדגם קטן יחסית של ילדי הסדנא והביקורת ילדי הסדנאות באים מקבוצה סוציואקונומית ספציפית ולא מייצגת את כלל האוכלוסייה בארץ ללא שוויון מלא בין מספר המשתתפים בקבוצת הסדנא והביקורת ללא בחירה אקראית של ילדי הסדנא והביקורת קבוצת הביקורת נבדלה מקבוצת הסדנא בפרמטר חשוב והוא אי השתתפותה בסדנא לכן לא ניתן היה להעריך במחקר זה האם עצם ההשתתפות בסדנא או "תכנית ההתערבות" גרמו להבדל בין הקבוצות.

לסיכום מהממצאים הראשונים עולה: חל שיפור משמעותי בהישגי הילדים מתחילת הסדנא לעומת סיומה, ללא התייחסות להשתייכות לקבוצת הסדנא או ביקורת. לגבי אפקט האינטראקציה בין זמן (לפני ואחרי הסדנא) לבין השתייכות לקבוצת הסדנא או בקורת, נמצא הבדל מובהק בהישגים בחשבון. הישגיי הילדים בקבוצת הסדנא בסיום הסדנא היו גבוהים יותר לעומת הישגיי קבוצת הביקורת והפער בהישגיי הילדים בין לפני ואחרי הסדנא היה גדול יותר בקבוצת הסדנא מאשר בקבוצת הביקורת שלא השתתפה בסדנא. השיפור בא לידי ביטוי באופן משמעותי יותר בקרב ילדים דוברי ערבית מאשר עברית.

לסיכום ממצאים אלה מצטרפים למחקרים הטוענים שהתערבות בגיל הצעיר היא בעלת יכולת מרבית לשיפור ולצמצום הפערים ויכולה לתרום לילדים המגלים עיכוב בשלבים התפתחותיים להיות מוכנים יותר לקראת כניסתם לבית הספר. לאחר שנים רבות שאקדמית גורדון מעניקה סדנאות מוכנות לקראת כיתה א' לילדי הקהילה הזקוקים לתוכנית התערבות, המחקר הנוכחי מקנה הערכה מעצבת היכולה לתרום לשיפור הסדנאות בעתיד. להשתתפות בסדנא ישנה השפעה על הישגי ילדי הגן. מחקרים עתידים יכולים לשפוך אור על תרומת הסדנא לדימוי עצמי ולתחושת המסוגלות של ילדי הגן. המחקר תרם לתיקוף כלי המדידה והערכה ("אבחון מושג המספר המקוצר") הנמצא בשימוש בסדנאות.

תודה על ההקשבה וההשתתפות ו.....

בתיאבון